אמה


אמה: מידת אורך שנקבעה בתורה למידות המשכן וכליו.

מידת אורך הנזכרת בתורה בהקשר למשכן וכליו. כך גם נזכרת מידת אמה בנ"ך באשר למידות הבית הראשון והשני, וכך במסכת מידות*. שיעור האמה הבסיסית כמידת יד אדם מראש האצבע האמצעית ועד המרפק[1].

במקדש ובמשכן מצאנו ארבעה סוגי אמות:

  1. אמה בת ששה טפחים: בכל מקום שנזכרה אמה בתורה סתם, כגון, במשכן ובתיבת נח, וכך בדברי חז"ל, כגון: בסוכה, בתחום שבת, בעירובין וכד', הכוונה היא לאמה בת ששה טפחים, הנקראת 'אמה בינונית', והיא האמה בה בנה משה את המשכן במצות ה'[2].

  2. אמה בת חמישה טפחים: מצינו, שהשתמשו באמה בת חמישה טפחים למדידת אורכו ורוחבו של מזבח הקטורת*. (באשר לגובה מזבח הזהב, זה נמדד באמה בת ששה טפחים).[3] במזבח העולה* מצינו שגובהו נמדד באמה בת ששה טפחים, אולם נזכרו במזבח ארבעה משטחים שנמדדים באמה בת חמישה טפחים: א. גובה אמת היסוד*. ב. כניסתה פנימה. ג. כניסת אמת הסובב*. ד. גובה קרנות מזבח העולה[4]. ויש אומרים שהשתמשו לכל כלי המקדש ולמזבח העולה באמה בת ששה כנ"ל[5].

  3. אמה בת ששה טפחים ויותר - בשער שושן: מלבד האמות שנמנו לעיל, שאר האמות האמורות בהלכה, מידתן באמה בת ששה טפחים[6]. מצינו עם זאת במשנה, אמה רחבה מאלו במקדש כמתואר בדברי חז"ל: שתי אמות היו בשער שושן הבירה, אחת על קרן מזרחית צפונית, ואחת על קרן מזרחית דרומית... אחת יתירה על אמת המשכן של משה - חצי אצבע, ואחת יתירה על אמת המשכן של משה - אצבע. ולמה אמרו חכמים - אחת גדולה ואחת קטנה? אלא שהאומנים נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה, כדי שלא יבואו לידי מעילה[7]. שני פירושים נאמרו במשנה זו: האחד: הגיזברים קוצבים כסף לבנאים עבור כל אמה בבנין. כסף זה ניתן לאמה בת ששה טפחים, ומקבלים הגזברים תמורתה אמה ואצבע, זאת, כדי שלא יהנו הבנאים מן ההקדש יתר על כדי מלאכתן. באשר לצורפי כסף וזהב שאומנותן יקרה נקבעה אמה של ששה טפחים וחצי אצבע[8]. ויש מפרשים, שהאומנים מקבלים מן הגזברים חומרים ואבני בנין מן ההקדש, זאת, לאמה בת חמשה טפחים, ומחזירים לגזברים אמה בת ששה טפחים, ויקנו את הטפח הנוסף בכספם (שכן, תוספת זו מובאת בחשבון שכר העבודה) בכך לא ימעלו הבנאים באבני הבנין שניתנו מן ההקדש[9].

  4. אמה גדומה: שני גזרי עצים* שעשה משה להקרבה על מזבח העולה, אורכן אמה על אמה באמה גדומה, כלומר, אורכן פחות מששה טפחים, זאת, כדי שעצי המערכה* הבוערים לא יבלטו מחוץ לתחום אמה של מקום המערכה אל מקום הילוך רגלי הכהנים[10]. ויש גורסים 'אמה גרומה', כשהכוונה היא לאמה מורחבת[11]. ויש מי שנראה מדבריו, ש'אמה גדומה' ענינה אמה מדוייקת. כן נראה מדבריו שאין מדובר דווקא בעצי המערכה של משה, אלא בחיוב לעשות מערכות אש בעצים כאלה בכל דור ודור[12].

  5. מדידת האמה במקום ספק: מצינו, שחששו חכמים לקיומן של דעות שונות בענין מידת האמה – האם היא בת חמשה טפחים או ששה. לפיכך אמרו, שכאשר באים למדוד באמה בת חמשה, ויבוא הדבר לידי קולא, כגון כלאי הכרם (שם מרחיקים את הזרעים זה מזה) יש להחמיר במקרה זה ולהשתמש באמה בת ששה טפחים. וכן ההיפך: כאשר יבואו למדוד באמה בת ששה טפחים ותצא מזה קולא, כגון בגובה הסוכה (הפסולה בגובה עשרים אמה) יש להחמיר ולהשתמש באמה בת חמשה[13]. לעומת זאת, יש מן החכמים הסוברים, שאין מקום לספק בענין מידת האמה, שכן, אמה של תורה היא ודאי בת ששה טפחים. עם זאת, כאשר יש מקום להחמיר, כגון בכלאי הכרם כנ"ל, אזי יש להשתמש ב'אמה שוחקת' (שהטפחים רווחים מעט וכן האצבעות). מאידך גיסא, באשר למידת גובה הסוכה, שם יש להשתמש ב'אמה עצבת' [14] (שהטפחים מדובקים ומהודקים וכן האצבעות). ההבדל בין 'שוחקת' ל'עצבת' הוא חצי אצבע[15].


שער שושן - מקום מדידה לאומנים לתשלום שכר עבודתם

בשער שושן נקבעו מידות מדויקות, זאת, לצורך קביעת תשלום לאומנים להזמנת עבודה עבור צרכי הבנין והכלים במקדש. בציור נראית קרן מזרחית צפונית – מימין לשער, וקרן מזרחית דרומית - משמאל לשער. משם נטלו האומנים את המידות הנדרשות לעבודתם.

[1] רש"י כתובות ה, ב. ד"ה 'זו אמה' כתב, שמודדים מאצבע גדולה, וכוונתו ככל הנראה שקצה האמה הוא המרפק. וראה רשב"ם בבא בתרא ק, א. ד"ה גמדין, שכתב כנ"ל. כן ראה שו"ע הרב או"ח סימן שמט סעיף א, שמתחילים למדוד באמה ומסיימים במרפק.

[2] משנה כלים יז, ט. ועיין בפירוש הרמב"ם שם.

[3] מנחות צז, ב. ראה כס"מ ברמב"ם הלכות בית הבחירה ג, יז. שתמה על הרמב"ם מדוע השמיט את ההלכה, שריבוע המזבח הוא חמישה על חמישה.

[4] משנה כלים יז, י. כדעת ר' מאיר. וכן הלכה ברמב"ם הלכות בית הבחירה ב, ז - ח. וכך בפירוש המשניות בכלים שם, וכתב הכס"מ בהלכות בית הבחירה ג, ב. שאע"פ שהלכה כר' יהודה נגד ר' מאיר מ"מ הלכה כר' מאיר, מכיוון שאבא שאול סובר כמותו, ועיין במנחות צ, ב. ראה אריכות דברים בדעת ר"מ לגבי מזבח העולה, והלכה ברמב"ם הלכות בית הבחירה ב, ז. כנ"ל.

[5] ר' יהודה בכלים ז, י.

[6] כדעת רבא בשם רב נחמן עירובין ג, ב. רמב"ם הלכות שבת יז, לו. ובפירוש המשניות כלים יז, ט.

[7] על פי כלים יז, ט. ופסחים פו, א. ונקראת שמה בפרשנים 'אמת שושן', שכן, נקבעו אמות מידה אלו עבור הגזברים והציבור מעל שער שושן*.

[8] רבנו חננאל פסחים פו, א. ועיין תוספות מנחות צח, א. ד"ה 'שלא יבואו', שכתבו שהכוונה היא לא למעילה ממש אלא שלא יבואו ליהנות מן ההקדש. וראה רש"י מנחות צח, א. ד"ה 'שיהיו האומנים' ובבכורות מ, א. ד"ה 'שלא יבואו'.

רבינו

[9] רמב"ם פירוש המשניות כלים יז, ט. ועיין רמב"ם הלכות מעילה ח, ה. ומהר"י קורקוס שם שתמה על הרמב"ם, עיין שם.

[10] זבחים סב, ב. וראה שם ברש"י ד"ה 'אמה גדומה' ותוספות ד"ה 'באמה גדומה'.

[11] ערוך ערך 'גרם'. ועיין שיטה מקובצת אות ד שם. רמב"ם הלכות איסורי מזבח ז, ג.

[12] רמב"ם איסורי מזבח ז, ג.

[13] אביי בשם ר' נחמן עירובין ג, ב.

[14] רבא בשם ר' נחמן. עירובין ג, ב. וכן להלכה רמב"ם שבת יז, לו.

[15] בית יוסף יו"ד ריש סימן רא.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il