אין ישיבה בעזרה


אין ישיבה בעזרה: איסור ישיבה לנכנסים לעזרה*.

נאמר בתורה: 'ומקדשי תיראו'[1] ופירשו חז"ל, שמפאת כבוד המקום ויראת המקדש אין לשבת בעזרה, אף כשבית המקדש חרב, שכך מתחייב ממצות מורא מקדש*[2].

ישיבה בעזרה למלכי בית דוד: בניגוד לאיסור הכללי לשבת בעזרה, יש אומרים שהותרה הישיבה למלכי בית דוד בלבד, שכן, כתוב בספר שמואל: 'ויבוא המלך דוד וישב לפני ה''[3]. יש מפרשים הטעם, משום שהמקדש נקרא 'כסא ה'', ומלכות בית דוד נקראת 'כסא ה'', לפיכך מותר למלכים מבית דוד לשבת בעזרה[4]. מצינו בתלמוד, שהיתר הישיבה בעזרה למלכי בית דוד, הוא שהביא את ירבעם בן נבט מלך ישראל לפלג את הממלכה ולהעמיד עגלים בבית - אל ובדן. שכן, חשש ירבעם, שאם יעלה לרגל למקדש בירושלים וישראל יראו את רחבעם מבית דוד יושב בעזרה וירבעם המלך נשאר עומד יבואו לזלזל במלכם[5]. יש אומרים שאין היתר ישיבה בעזרה אף למלכי בית דוד, ובאשר לפסוק - 'ויבא המלך דוד וישב לפני ה'' הכוונה היא, ש'יישב' עצמו והתעמק בתפילה[6].

מן המדרש

ישיבת כהן גדול בעזרה

'ועלי הכהן ישב - אמר רבי אמי: אף למלכי בית דוד אין ישיבה בעזרה. ולמי היתה ישיבה? - לכהן גדול, שנאמר: ועלי הכהן ישב על הכסא. אם כן מהו ויבא המלך דוד וישב לפני ה'? שיישב עצמו [והתרכז] בתפלה'. (ילקוט שמעוני שמואל א רמז עח)


ישיבת כהן גדול בעזרה

בציור נראה עלי הכהן הגדול יושב ליד 'מזוזת שער היכל ה'' בתחומי העזרה. זאת כדעת חז"ל במדרש, שהותרה ישיבה בעזרה לכהן גדול.

ישיבת כהן גדול: יש אומרים, שכשהותרה ישיבה למלכי בית דוד, הותרה אף לכהן גדול[7].

מאידך יש אומרים, שהותרה הישיבה לכהן גדול בלבד, ולא הותרה למלכי בית דוד[8].

ישיבת הסנהדרין בעזרה: מובא בגמרא, שחכמי הסנהדרין ישבו בעת שדנו בהלכה בלשכת הגזית* הנמצאת בצפון העזרה. הישיבה שם הותרה להם, שכן, לשכת הגזית מצויה חציה בקודש וחציה בחול, וחברי הסנהדרין ישבו בחלק שבחול הנמצא מחוץ לעזרה[9].

עבודות במקדש הנעשות בישיבה: עבודות רבות במקדש נעשו בישיבה, כגון, שחיטה*, הפשטה* וכד'. כך גם באשר לאכילת - קדשים* על ידי הכהנים. ולכאורה, דין הוא שאין ישיבה בעזרה? ומתרצים בעלי התוספות, שכל מה שהוא צורך העבודה וכבוד העבודה, כגון אכילה, שנאמר בה - 'למשחה – לגדולה - כדרך שהמלכים אוכלים' כשהם יושבים, לפיכך הישיבה מותרת בעבודות אלו[10].

[1] ויקרא יט,ל.

[2] רמב"ם ספר המצוות עשה כא, הלכות בית הבחירה ז, ז. לעומת זאת רש"י ביומא כה, א. וכן שם סט, ב. לומד זאת מן הפסוק - 'לעמוד לשרת לפני ה'' (דברים יח, ה). מאידך, מצינו ברש"י סנהדרין קא, ב. ד"ה 'גמירי', הכותב, שזאת הלכה למשה מסיני. (ראה את מנין ההלכות למשה מסיני שמנה הרמב"ם בהקדמתו למשנה, שם לא מצינו הלכה זו). ועיין במשנה למלך הלכות בית הבחירה ז, ה. שכתב ליישב את דברי רש"י, עיין שם.

[3] שמואל-ב ז. וצריך לומר, ש'לפני ה'' פירושו לפני הארון, כפי שפירשו רש"י והמפרשים, שכן, באותה שעה טרם נבנתה העזרה בהר המוריה, וממילא יש ללמוד, שאם הותר לדוד לשבת מול הארון, בודאי שהותר לו לשבת בעזרה.

[4] ראה מאירי ומהרש"א סוטה מ, ב.

[5] סנהדרין קא, ב.

[6] ירושלמי סוטה ז, ז. וראה דברי הימים-א יז, טז. בתרגום, ש'וישב' פירושו התעכב שם ארוכות בתפילה.

[7] ראב"ד תמיד ל, א. בשם הירושלמי.

[8] רד"ק שמואל-א א, ט. על הפסוק - 'עלי הכהן יושב על הכסא על מזוזת היכל ה'', כלומר, ישב סמוך לפתח ההיכל. וראה מדרש שמואל א, ט.

[9] יומא כה, א. ורמב"ם הלכות בית הבחירה ה, יז.

[10] תוספות יומא כה, א. ד"ה 'אין ישיבה'.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il