אין מביאים קדשים לבית הפסול


אין מביאים קדשים לבית הפסול: אין לצמצם את אפשרויות אכילת הקרבנות במקדש באדם, בזמן, ובמקום.

לקרבנות השונים המובאים במקדש נקבעו בתורה סייגים ומגבלות באשר לאכילתם. זאת: בזמן האכילה, במקום האכילה ובאיש האוכל. בהקשר לכך נאמר הכלל: 'אין מביאים קדשים לבית הפסול', כלומר, אין לצמצם את זמן האכילה, או להגביל את מספר האנשים האוכלים, או את מקום האכילה, שכן, בכך, מצטמצמת האפשרות לאכילת בשר הקרבן כולו. נמצא, שיבוא הבשר לידי פסול, כלומר, סופו להיות נותר וילך לשריפה - היינו 'בית הפסול'[1].

מיעוט זמן האכילה: הלכה היא, שאין מביאים קרבן תודה* ביום י"ד בניסן, שכן, עם קרבן התודה מביאים גם עשרה לחמי תודה העשויים חמץ* (שאר שלושים הלחמים עשויים מצה). ומאחר, שקרבן תודה נאכל ליום ולילה (ומדרבנן עד חצות) מעתה, אם יביא אדם קרבן תודה ביום י"ד בניסן יצטמצם זמן אכילתו, שכן, משעה שישית חל איסור חמץ בשל חג הפסח. נמצא, שהמקריב קרבן תודה מביא אותו ל'בית הפסול', מבחינת צמצום הזמן[2].

מיעוט מספר האנשים: דין הוא, ש'אין מבשלין חטאת* או אשם* עם המורם מתודה* [כלומר עם חזה ושוק הניתנים מן התודה לכהן, אשתו, בניו ובנותיו, עבדיו ושפחותיו]... מפני שמיעט באוכליהן'[3]. כלומר, ערבוב מיני הבשר בתבשיל אחד, גורם לצמצום מנין האוכלים מן החזה ושוק של התודה. שכן, הכהן וכל משפחתו רשאים לאכול את החזה ושוק, ואילו עתה, משנתבשל יחד עם החטאת או האשם נידון בשר התודה כדין אשם החמור, ומעתה אין בשר התודה מותר באכילה אלא לכהנים זכרים בלבד. לפיכך, יש להקפיד על בישול בשר כל קרבן לחוד.


מיעוט מקום האכילה: כיוצא בכך, אם בישלו בשר חטאת או אשם יחד עם חזה ושוק המורמים מתודה, מצטמצם בכך מקום האכילה של התודה, שכן, אין לאכול בשר חטאת ואשם אלא בעזרה (וזאת לכהנים זכרים) נמצא, שבישול החזה ושוק של תודה בתערובת זו נותן לתודה דין חטאת. בכך, מצטמצם מאד מספר הרשאים לאכול את התודה בעזרה, ובבישול זה הביאו את בשר התודה ל'בית הפסול'. מכאן, שיש להקפיד לבשל בשר כל קרבן לחוד.

שלשה מקרים אלה, אינן אלא דוגמאות בלבד הנוגעות לקרבנות במקדש. כן יתכן מצב דומה גם בערבוב תרומה במעשר שני, שכן, התרומה נאכלת בכל ארץ ישראל, ואילו מעשר שני נאכל בתוך חומת ירושלים בלבד, וכך במקרים רבים נוספים [4].

אכילת קדשים בזמנם

אכילת הכהנים מבשר הקרבנות במקדש, נעשית, תוך הקפדה על הלכות האכילה ובטרם יסתיים הזמן הקבוע לאכילה.

[1] רש"י זבחים עה, ב. ד"ה 'לבית הפסול', ובגמרא שם עו, א. ומחלוקת תנאים בדבר שהרי דעת ר' שמעון במשנה זבחים עה, ב. שמביאים קודשים לבית הפסול.

[2] פסחים יג, ב. רמב"ם הלכות חגיגה ב, יג.

[3] תוספתא זבחים פרק י, ד. רמב"ם מעשה הקרבנות, י, יב.

[4] זבחים עו, א. ורש"י שם ד"ה 'אין לוקחים תרומה'. ועיין בתוס' שם ד"ה 'אין לוקחים', שהביא גם אפשרות של מיעוט אוכלים, שהרי אונן* אסור באכילת מעשר שני ועל ידי כך נתמעט מספר אוכלי תרומה. כך גם כתב הרמב"ם בהלכות מעשר שני, שמתמעט מקום האכילה ומספר האנשים שאוכלים. כן ראה זבחים עה, ב. דין שמיטה ותרומה.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il