אינו מן המובחר


אינו מן המובחר: זבחים ומנחות הנפסלים להקרבה מפני שאינם מובחרים

נאמר בתורה: 'וכל מבחר נדריכם אשר תדרו לה''[1]. מכאן למדו חכמים שאין מביאים זבחים אלא מן המובחר[2]. כך גם באשר למנחות מן הצומח אין להביאם אלא מן המובחר בלבד[3]. לפיכך מנו חכמים בין הדברים הפוסלים בקרבן גם פגמים בבהמה שאינם מום, עם זאת, אין נאה להביא בהמה כזו לקרבן[4].

פגמים הפוסלים בבהמה מטעם 'אינו מן המובחר': ארבעה פגמים נזכרים בהלכה הפוסלים בהמה מפני שאינם מובחרים, ואלו הם: א. יבלת בעור הבהמה, מצד עצמה היא מום הפוסל בבהמה, אולם מטעם החובה להביא 'מן המובחר' קבעו חכמים, שיש יבלת שאינה מום ועם זאת נאסרה. וכגון, בהמה שיש לה יבלת בלובן של העין, ואין בה שיער, ולפיכך אינה מום, עם זאת, פסולה להביאה על גבי מזבח, משום שאינה מן המובחר[5]. ב. בהמה שנקטעו קרניה לגמרי הרי זה מום ופסולה, מאידך אם נשאר מעט מן הקרנים כשרה. למרות האמור, אין להביאה לקרבן, שכן, אינה מן המובחר[6]. ג. אם נפגמו חיטי (שיני) הבהמה הפנימיות אינה מן המובחר ואין מביאים אותה לקרבן. ד. אם נקצצו חיטי הבהמה הפנימיות – אף שם אין להביאה כקרבן[7].

קרבן מובחר - לכתחילה ובדיעבד: יש מן הבהמות שאינן פסולות להקרבה, עם זאת אין מביאים אותן לכתחילה. 'כיצד? - היה חייב עולה לא יביא שה כחוש וכעור, ויאמר: הרי אין בו מום!... אלא כל שיביא לקרבן יביא מן המובחר'[8]. על כגון זה אומר הנביא: 'וארור נוכל, ויש בעדרו זכר -ונודר וזובח משחת לה''[9]. קללה זו נאמרה, כאשר יש בידו של אדם להביא מן המובחר, מאידך, כשאין בידו – יביא מן הכשר והנאה שבעדרו. עוד מובא בהלכה, שאדם שנדר כבש או שור כקרבן, אין עליו חובה לקנות ולהביא את היפה והמעולה שאין למעלה הימנו, אלא די בכך שיביא מן הבינוני. ובדיעבד, אם הביא מן הכחוש – כיון שאין בו מום יצא ידי נדרו[10]. במה דברים אמורים בקרבנות היחיד, אבל בקרבנות ציבור שבמקדש היו מקפידים להביא מן המעולה ביותר, כגון: 'אילים ממואב, וכבשים רחבים מחברון, עגלים מהשרון וגוזלות מהר המלך'[11].


קרבן הבל - מן המובחר

ראשון המקריבים שלימד להקריב מן היפה היה הבל, אשר הביא 'מבכורות צאנו ומחלביהן'. קרבנו נרצה, וקרבנו של קין נדחה. בציור נראה הבל, כשהוא צופה אל המזבח ואש משמים יורדת ואוכלת את קרבנו.

'מן המובחר' במנחות ובמנורה: 'מן המובחר' הוא דבר מהותי בקרבן, שהרי האדם נראה לפני מלכו של עולם כשמנחה בידו, וממילא צריך להביא מן היפה. זה מה שאמרו חכמים, שהמנחות והנסכים, וכן עומר השעורים ושתי הלחם מן החיטים צריכים להיות מובחרים, 'כגון: יין מקרחיין, וסולת ממכמש, ושמן מתקוע[12]. כך גם באשר לשמן המנורה, מנו חכמים תשעה סוגים של שמן, זאת, לפי מקום צמיחת פרי הזית באילן, ולפי הטחינה והסחיטה של הזיתים בריחיים בבית הבד. באשר לשמן המנורה אמרו: 'אין כשר למנורה אלא [סוג] ראשון ורביעי ושביעי בלבד', ושאר המינים פסולים. אף באשר לאותם שלשת הסוגים הראויים, יש להקפיד לקחת מן הסוג הראשון שבשלשה – שהוא המשובח - אם יש בידם. באשר למנחות, כל תשעת הסוגים כשרים, עם זאת, לכתחילה יש להעדיף לקחת את המעולה מכולם[13].

מעולם ההלכה

הבאת קרבן מן היפה, הטוב והמשובח

הבאת קרבן מהודר לפני ה', נוגעת לקיום כלל המצוות המוטלות על האדם, וכדברי הרמב"ם: 'מאחר שכל [סוגי שמן הזית] כשרין למנחות - למה נימנו? כדי לידע [סוג] היפה שאין למעלה ממנו, והשווה, והפחות [שבשמנים]. שהרוצה לזכות עצמו, יכוף יצרו הרע, וירחיב ידו, ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו. הרי נאמר בתורה: והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן - וישע ה' אל הבל ואל מנחתו! והוא הדין בכל דבר שהוא לשם האל הטוב, שיהיה מן הנאה והטוב: אם בנה בית תפלה - יהיה נאה מבית ישיבתו. האכיל רעב - יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו. כיסה ערום - יכסה מן היפה שבכסותו. הקדיש דבר - יקדיש מן היפה שבנכסיו. וכן הוא אומר: כל חלב לה''[14].

[1] דברים יב, יא.

[2] ספרי דברים יב, יא. רמב"ם איסורי מזבח ג, יא. ב, ח. ז, א.

[3] תוספתא מנחות ט, א. רמב"ם איסורי מזבח ז, ב.

[4] ראה ערך 'מובחר'.

[5] בכורות מ, ב. רמב"ם איסורי מזבח ב, ח.

[6] בכורות מד, א. רמב"ם איסורי מזבח ב, ד.

[7] בכורות מד, א. רמב"ם איסורי מזבח ב, ד.

[8] מנחות מג, ב. רמב"ם איסורי מזבח ז, א.

[9] מלאכי א, יד.

[10] רמב"ם מעשה הקרבנות טז, ד.

[11] מנחות פה, א. רמב"ם איסורי מזבח ו, ב.

[12] מנחות פז, א. רמב"ם איסורי מזבח ז, ב. ז, יא. וראה רמב"ם איסורי מזבח ו, טו.

[13] רמב"ם איסורי מזבח ז, א – י.

[14] רמב"ם איסורי מזבח ו, יא.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il