איצטבא


איצטבא: מדף.

המונח 'איצטבא' מובא בדברי חז"ל בהקשר למקדש בארבעה מובנים[1]: א. מדף על הכתלים. ב. האכסדרא סביב הר הבית וגגה. ג. מדרכה מוגבהת בעזרה. ד. ידי אדם העשויות כמדף.

א. איצטבא – מדף: המושג 'איצטבא' נזכר בהקשר לחג הסוכות שחל להיות בשבת. שכן, כדי לרכז את הלולבים במקדש, הותקנו בכתלי הר הבית איצטבאות, כלומר מדפים. העם הביאו את לולביהם להר הבית ביום שישי, והחזנים* (גבאים) היו מסדרים אותם על גבי האצטבאות למשמרת למחר, זאת, עקב בעיית הטלטול של הלולבים בשבת להר הבית[2].


אצטבאות ללולבים בהר הבית

בהר הבית הכינו איצטבאות עבור הלולבים של עולי הרגל,אשר הפקיח אותם שם, כדי ליטול אותם בשבת. בציור מימין, נראים כהנים, המחזירים את הלולבים לבעליהם לקראת הקפת המזבח בחג.


ב. איצטבא – גג אכסדרא: 'איצטבא' אחרת במקדש היתה אכסדרא ובה עמודים ועליה תקרה. אכסדרה זו הקיפה את הר-הבית* ונועדה לבאי המקדש מפני החמה ומפני הגשמים ולישיבה מתחתיה[3]. היו אלה שתי אכסדראות, זו לפנים מזו - 'סטיו לפנים מסטיו'[4], וגגה נראה למרחוק[5]. בערב פסח* היו מניחים על גג האיצטבא חלות-תודה* כדי לסמן ולהודיע לציבור שהגיע זמן ביעור חמץ [6]. כאשר נתרמו פרוכות חדשות למקדש היו שוטחים אותם על גג האיצטבא[7].

ג. מדרכה מוגבהת בעזרה: איצטבא במובן של 'מדרכה', נזכרת בהקשר להקרבת קרבן פסח*. שכן, כאשר רצו הכהנים לנקות את רצפת העזרה מדם, היו פוקקים את אמת-המים* והיו המים מציפים את העזרה*. לפיכך, כדי שלא יתלכלכו בגדי הכהנים בדם, הוכנה איצטבא מוגבהת כמדרכה – הנחשבת כרצפת העזרה - ועליה היו הכהנים מהלכים בהמשך העבודה[8].

איצטבא בגג האכסדרה

בציור נראית פינה בגג האכסדרה המקיפה את הר הבית, שם הניח הכהן את חלות התודה בערב פסח, וכך ראה הציבור בנטילתן, וידע על סיום זמן אכילת חמץ והתחלת זמן שריפת חמץ.


איצטבא ברצפת העזרה

בציור נראית איצטבא קבועה ברצפת העזרה. האיצטבא מקיפה סביב המזבח, ומאפשרת לכהנים ללכת על גבה גם כשנותר מדם הקרבנות על רצפת העזרה.

ד. ידי אדם העשויות כמדף: בדברי הימים-ב'[9] מתואר כיצד חידשו את העבודה בימי יאשיהו, כשמספר הכהנים היה מועט. שם נאמר: 'וישחטו הפסח, ויזרקו הכהנים מידם והלויים מפשיטים'. ומבואר בגמרא, שהלויים שחטו, הכהנים קיבלו את הדם במזרק, הניחו את המזרק על גבי כפות ידיהם של הלויים, כשידיהם היו 'מעשה איצטבא' – כמדף. כך יכלו הכהנים לקחת את המזרק מן ה'מדף', להוליך את הדם, ולקיים מצות זריקה על קיר המזבח[10].


הידים כמדף

בתמונה מימין נראה כהן המכין את ידיו לקבל את הקרבן, צורה זאת נקראת מעשה איצטבא.

מן ההלכה

פרוכת על באיצטבא

"אם היתה [פרוכת] חדשה, שוטחין אותה על גג האיצטבא [האכסדרא שבהר הבית] כדי שיראה העם את מלאכתה שהיא נאה". (משנה שקלים ח, ב)

[1] ערוך ערך איצטבא.

[2] משנה סוכה ד, א. עיין שם, שלבסוף תיקנו חכמים שיטול כל איש לולב בביתו.

[3] ברטנורא סוכה ד, ד. רש"י סוכה מב, א. ד"ה 'על גבי האיצטבא'.

[4] רש"י פסחים יג, ב. ד"ה – 'סטיו כפול היה'. רש"י סוכה מה, א. ד"ה 'סטיו כפול'.וכן כתב בעל תפא"י. כן כתב במידות ב, א. אות א. בשם בעל שלטי הגיבורים, כי שיטת הרמב"ם בהלכות בית הבחירה ה, א. היא, שכל הר הבית היה מקורה פרט למזבח העולה. אולם בעל תפא"י דוחה את פירושו. וכך נראה מן הירושלמי תענית ג, ט. ש'הר הבית מקורה' פירושו - סטיו לפנים מסטיו וכדברי רש"י לעיל.

[5] פסחים יא, ב.

[6] משנה פסחים א, ה.

[7] שקלים ח, ב. רמב"ם הלכות כלי מקדש ז, יח.

[8] פסחים סה, ב.

[9] דברי הימים ב' לה, יא.

[10] יומא מט, א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il