אבני היכל ועזרות


אבני היכל ועזרות: אבנים המשמשות לבנין ההיכל והעזרות.

בעת שבנה שלמה את בית המקדש, בנה אותו מאבני גזית מסותתות, שנאמר: 'אבן שלמה מסע נבנה'[1]. ומובא בהלכה, שמן הראוי שההיכל והעזרות יבנו בהידור, באבנים שלימות בצורתן כבימי שלמה.

בנין המקדש ואבניו ללא פגם: נאמר בספר מלכים בעת שבנה שלמה את הבית הראשון: 'ויצו המלך ויסיעו אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית'[2]. כלומר, אבנים מסותתות, הווה אומר, שהמושג 'אבן שלמה' המוזכר בפסוק, אין כוונתו אבן גולמית ושלימה מן הטבע - כאבני -המזבח*, אלא אבן מסותתת המושלמת בצורתה. כך נפסק להלכה, שאבני ההיכל והעזרות ייקבעו בבנין בשלמותן. במידה שנפגמו פגימה הניכרת לעין[3], בטרם נקבעו בכותל או לאחר מכן –פסולות, ויש לגונזן[4].

יש המביאים מקור להידור המצוה שעשה שלמה, מן הפסוק: 'זה אלי ואנוהו'[5], ואמרו חכמים: התנאה לפניו במצוות עשה סוכה נאה וכו'[6] וכן במקדש.

בנין הבית מבלי שישמע בתוכו קול ברזל: נאמר בספר מלכים: 'והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו'[7], כלומר לא נעשה בהיכל שימוש בברזל. איסור זה נאמר בתורה בענין המזבח דווקא, שצריך לבנותו ללא שימוש בכלי ברזל[8], אך לא מצינו דין כזה ביחס להיכל[9], אלא ששלמה נהג כך לגבי המקדש כולו בתורת תוספת חומרה[10]. מדברי הגמרא נראה שדין זה נהג גם בבית השני[11].

באשר לסיתות אבני ההיכל בימי שלמה, מבואר בדברי חז"ל:

א. הסיתות נעשה ללא עזרת כלי ברזל, אלא באמצעים אחרים כדוגמת השמיר*[12].

ב. היה סיתות בכלי ברזל מחוץ להר הבית, והאבנים הובאו לעזרה כשהם מסותתות[13].

ג. אבני הגזית שימשו רק לביתו הפרטי של שלמה המלך[14]. להלכה נפסק, שראוי לסתת מחוץ להר הבית ולהביא את אבני הגזית מוכנות להיכל[15].


אבני היכל – אבנים שלמות

אבני ההיכל הובאו להר הבית לאחר שעברו סיתות במחצבה. משנקבעה האבן במקומה, אם נפגמה פגימה חמורה ומורגשת יש להחליפה באבן שלמה. בציור נראות אבנים שנחשפו בחפירות הכותל, ונשמרו בשלמות למרות אלפיים שנה של חורבן.

מן המדרש

עזרת שמים בנשיאת אבני ההיכל

"והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה. והבית כשהיה נבנה – אין כתיב כאן אלא – 'בהבנותו' - מאליה היתה המלאכה נבנית ופורחת ועולה. אבן שלמה מסע נבנה: אמר ר' ברכיה: היתה האבן נוסעת מעצמה ועולה ונבנית. הוא ששלמה אמר: בנה בניתי - בנין בנוי בניתי[16]".

[1] מלכים א ו, ז.

[2] מלכים א ה, לא.

[3] מהר"י קורקוס הלכות בית הבחירה א, טו. שלא כדעת התוספות חולין יח, א. ד"ה 'וכמה', שכתבו, ששיעור הפגימה הוא כחגירת הציפורן כדין אבני המזבח*. וראה רמב"ן סוף פרשת יתרו שהרחיב בהסברת הדעות בגמרא סוטה מח, א. עיין שם. כן עיין במנחת חינוך מצווה צה, האומר, שלדעת הרמב"ם דין אבני היכל כדין אבני מזבח, וצ"ע..

[4] תוספתא מגילה ב, י. רמב"ם שם א, טו.

[5] שמות טו, ב.

[6] שבת קלג, ב.

[7] מלכים א ו, ז.

[8] עיין ערך 'אבני מזבח'.

[9] מכילתא שמות כ, כא.

[10] רמב"ן שמות כ, כא.

[11] גמרא תמיד כו, ב.

[12] דעת ר' יהודה סוטה מח, ב.

[13] דעת ר' נחמיה שם.

[14] דעת רבי שם.

[15] רמב"ם הלכות בית הבחירה א, ח.

[16] ילקוט שמעוני מלכים-א ו.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש