אדנים


אדנים: יציקות כסף ונחושת כבדות, אשר שימשו כיסוד ובסיס לקרשי המשכן ועמודי החצר.

במלאכת המשכן מצאנו שני סוגי אדנים: א. האדנים לקרשי המשכן, אשר נאמר בהם: 'וארבעים אדני כסף תחת עשרים הקרש, שני אדנים תחת הקרש האחד'[1]. כלומר, לכל קרש מקרשי המשכן היו שני אדני כסף. האדנים היו חלולים והכילו בתוכם את ידות* העץ[2] וגובהם אמה[3]. ב. אדני עמודי החצר להם היה אדן נחושת אחד, ובהם נאמר: 'כל עמודי החצר סביב מחושקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחושת'[4]. אדני הכסף של קרשי המשכן נעשו בתרומת מחצית השקל* של כל ישראל[5], ללמדך, שלכל אדם מישראל יש לו חלק ביסודות המקדש.

חיבור האדנים לקרשים: קרשי המשכן היו נכנסים לאדנים בדרך זו: את תחתית הקרש היו מנסרים עד שנשארו בו שתי רגלים הנקראות 'ידות'. את הקרש ושתי ידותיו היו תוקעים ומחברים לחלל שבאדנים[6].


האדנים כיסוד לקרשים

כל קרש מקרשי המשכן נעשו לו שתי ידות בתחתיתו. ידות אלה נקבעו בתוך שני אדני כסף בגובה אמה. אדנים אלה שימשו כיסוד ובסיס לייצב את הקרש באדמה.

אדני קרשי המשכן: מספר אדני הכסף היה מאה[7]: עשרים קרשים וארבעים אדנים מצד דרום[8]. עשרים קרשים וארבעים אדנים מצד צפון[9]. שמונה קרשים וששה עשר אדנים מצד מערב[10]. בין הקודש לבין קדש הקדשים ארבעה עמודים ולהם ארבעה אדני כסף[11]. לעומת זאת, חמשת העמודים שנועדו למסך פתח האוהל בהם נקבעו חמשה אדני נחושת[12].


ארבעה אדני כסף

בין בקדש לקדש הקדשים היו ארבעה עמודי עצי שיטים, שבבסיסם היו ארבעה אדני כסף.

אדני עמודי החצר: אדני החצר נעשו מנחושת, ומספרם ששים וחמשה[13]: עשרים עמודים לקלעי החצר מצד דרום ולהם עשרים אדנים[14]. עשרים עמודים לקלעי החצר מצד צפון ולהם עשרים אדנים[15]. עשרה עמודים לקלעי החצר מצד מערב ולהם עשרה אדנים[16]. עשרה עמודים לקלעי החצר מצד מזרח ולהם עשרה אדנים[17].

[1] שמות כו, יט.

[2] ברייתא דמלאכת המשכן פרק א.

[3] שבת צח, ב.

[4] שמות כז, יז.

[5] שקלים א, א.

[6] עיין ברייתא דמלאכת המשכן פרק א, ורש"י שבת צח, ב. רש"י על התורה שמות כו, יז. וכן שמות כו, כה. שכתב שבאמצע הקרש חורצים גובה אמה ורוחב חצי אמה ומה שנשאר שימש כידות הנכנסות לחלל האבנים, ועיין רמב"ן על התורה שמות כז, יז. שהשיג על רש"י.

[7] עיין אורח חיים על התורה שמות כו, טו. שכתב טעם בדרך הקבלה.

[8] שמות כו, יט.

[9] שמות כו, כא.

[10] שמות כו, כה.

[11] שמות כו, לב.

[12] שמות כו, לז.

[13] עיין בראב"ע על התורה שמות כו, לב. שכתב שלמרות שכל העמודים היו על אדני נחושת, עמודי הפרוכת המפסיקה בין הקודש לקדש הקדשים אדניהם כסף משום כבוד הארון, ובכלי יקר על התורה כו, לא. כתב שהטעם שהיו אדנים אלו כסף לרמוז על לובן הכסף שמכפר על חטאי בנ"י ביוה"כ.

[14] שמות כז, י.

[15] שמות כז, יא.

[16] שמות כז, יב.

[17] שמות כז, יד-טז.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il