מגילת המקדש

לחצו על האות

:המתאימה לסינון

עטרות: עיטורים שנועדו לפאר את ההיכל בחזית ולזכרון בהיכל ה'.

בנבואת ה' לזכריה נאמר: ''והעטרות תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה לזכרון בהיכל ה'''[1]. זכריה הנביא נצטווה לעשות 'עטרות', כלומר כתרים ולשימם בראש יהו...

אב הטומאה: טומאה חמורה מן התורה, שבכוחה לטמא אדם וכלים.

המושג 'אב הטומאה'[1] זו הגדרה של חז"ל לכל דבר טומאה המטמא אדם וכלים. יש אב הטומאה מחמת עצמו, כגון: שרץ*, נבלה*, זב* וכו', ויש שנהיה אב הטומאה מחמת אב טומאה אחר,...

אבא שאול: מן התנאים בסוף ימי הבית השני אשר העיד רבות על המקדש ועבודתו

אבא שאול חי בהיות הבית השני על כנו וראה את החורבן. מבין התנאים בני דורו מציין אבא שאול מחלוקות שונות בענייני טהרות בין רבי עקיבא וחבריו[1]. כן מספ...

אבוב: כלי העשוי לקליית שעורים לקרבן העומר

חלק מתהליך הבאת מנחת העומר זו מצות קלי, כלומר, קליית הגרעינים. לשם כך היה כלי מיוחד למטרה זו, הנקרא 'אבוב של קלאים'[1] או 'אבוב של קליות'[2].

האבוב – כלי מנוקב: נאמר בתורה: 'ו...

אבות האומה: אברהם יצחק ויעקב - מניחי היסוד לבית המקדש בירושלים.

אבות האומה נתנו כל אחד את חלקו בייסוד המקדש בהר המוריה. שם עקד אברהם את יצחק והקריב את האיל על גבי המזבח, ושם גם הכריז כי במקום זה תשרה שכינה בבית המקדש...

אביתר: כהן גדול ששימש בתקופת דוד עד ימי מרד אבשלום.

מבין כהני נוב* עיר הכהנים נותר כהן יחיד, והוא אביתר בן אחימלך, אשר נמלט מן הטבח והגיע למחנה דוד. מן הכתובים עולה, שאביתר שימש במחנה דוד ככהן גדול, שכן, נאמר בו: 'וי...

אבן מסמא: אבן גדולה החוצצת בין הזב לבין מושבו, והמושב - אב הטומאה* ומטמא את כל הנוגעים בו.

נאמר בתורה בעניין טומאת זב*: 'וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא'[1] מכאן למדו חכמים, כי כל משכב ומרכב הנמצא מתחת לזב - ואפילו...

אבן משכית: אבן מיוחדת להשתחוות לפני ה'.

נאמר בתורה: 'ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה'[1]. יסוד האיסור להשתחוות על אבן משכית בארץ ישראל - מחוץ למקדש, נובע מן החיוב להשתחוות בתוך המקדש[2], וזהו שאמרו חכמים: 'בא...

אבן שתיה: אבן בקדש הקדשים שעליה היה מונח הארון והכרובים[1].

'אבן שתיה' היא אבן בקודש הקדשים*, עליה עמד ארון הברית* והכרובים* ובו הלוחות שניתנו מסיני. לאבן זו יש משמעות מבחינה הלכתית, לקביעת המקום המדויק בו עמדו המקדש...

אבנט: חגורה שכורך הכהן על מתניו מעל הכתונת*.[1]

האבנט הוא אחד מארבעת בגדי הכהונה הלבנים של כהן הדיוט וכן של כהן גדול. מבין ארבעה בגדים אלה, היה האבנט רקום צמר ופשתים - 'מעשה רוקם', ונכרך על המתניים  פעמים אחדות, זאת,...

אבני האפוד: אבני שוהם שנקבעו על כתפות האפוד של הכהן הגדול.

שתי אבני השוהם שבאפוד* נעשו לזכרון השבטים לפני ה', ככתוב (שמות כח, יב): 'וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשׂ...

אבני היכל ועזרות: אבנים המשמשות לבנין ההיכל והעזרות.

בעת שבנה שלמה את בית המקדש, בנה אותו מאבני גזית מסותתות, שנאמר: 'אבן שלמה מסע נבנה'[1]. ומובא בהלכה, שמן הראוי שההיכל והעזרות יבנו בהידור, באבנים שלימות בצורתן כבי...

אבני המזבח: מצות בנין המזבח והכבש באבנים שלימות.

נאמר בתורה בענין המזבח: 'ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית, כי חרבך הנפת עלית ותחלליה'[1]. עוד נאמר: 'אבנים שלימות תבנה את מזבח ה' אלהיך'[2]. מכאן למדו חכמים שת...

אבני החושן: שתים עשרה אבנים טובות הקבועות בחושן*.

החושן הוא אחד משמונת הבגדים של הכהן הגדול. לפי הנאמר בתורה נקבעו בו שתים עשרה אבנים טובות ועליהן נחרטו שמות שבטי ישראל לזכרון, ככתוב (שמות כח, כט): 'וְנָשָׂא אַהֲרֹן...

אבר מן החי: אבר שנחתך מן האדם בעודנו חי – דינו לענין טומאה.

נאמר בתורה: 'וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר'[1]. מכאן למדו חז"ל: שאבר שנחתך מן האדם החי, כגון בחרב, דינו כמת עצמו, ומטמא במגע ב...

Please reload

Please reload

האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il