מגילת המקדש

לחצו על האות

:המתאימה לסינון

קב: אחת ממידות הנפח, שהיו לה כמה שימושים במקדש.

שיעורו בחיי היום יום: הקב הוא מידת נפח ששיעורה שישית סאה, כלומר, ארבעה לוגים או עשרים וארבע ביצים[1]. במידות זמננו, לפי רבי חיים נאה הקב הוא 1.382 ליטר, היינו 1382 סמ"ק...

קבלת הדם: קבלת דם הקרבן בידי כהן לתוך מזרק לאחר שחיטת הזבח.

נאמר בתורה: "והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב"[1]. מן הלשון "והקריבו" לומדים חז"ל, כי מדובר בפעולה של קבלת הדם, שבאמצעותה מקריבים א...

קדושה ראשונה ושניה: קדושה שקידשו נביאים ראשונים את המקדש וירושלים לדורות.

בשלש הלכות מצינו את המושג 'קדושה ראשונה': האחת - בעניין כלי המקדש, כמובא בדברי חז"ל: "משנבנה בית ראשון נגנז אהל מועד...  והיו משתמשין בשלחן שע...

קדושות: דרגות הקדושה בארץ ישראל ובמקדש.

מחנה ישראל במדבר נחלק לשלשה מחנות בדרגות קדושה שונות: 'מחנה שכינה'*, 'מחנה לויה'* ו'מחנה ישראל'*. כל מחנה נבדל בהלכות שונות מחברו, כשהכל נובע מקדושת השראת השכינה בישראל. ההבדל...

קדושת דמים: חפץ המוקדש למקדש - ואינו ראוי להקרבה – קדושתו 'קדושת דמים'.

דבר הראוי להקרבה, חלה עליו 'קדושת-הגוף'*, ומיועד להקרבה על המזבח ככל קרבן[1].  לעומת זאת, אדם שהקדיש חפץ כל שהוא למקדש, ואינו ראוי להקרבה[2], חל...

קדושת הגוף: אדם שהקדיש חפץ, פעמים שהקדושה נתפסת בקרבן או בכלי ואין לה פדיון.

הקדשת קרבן או כלי יוצרת קדושה בחפץ המוקדש, פעמים שזו 'קדושת דמים'* הניתנת לפדיון, ופעמים מדובר בקדושה בדרגה גבוהה ממנה, המוגדרת כ'קדושת הגו...

קדש הקדשים: המקום המקודש ביותר בבית המקדש, בו הונחו ארון הברית והכפורת.

המושג 'קדש הקדשים' נזכר בתורה[1], כמקום המקודש ביותר המקדש. אכן, מקום זה בו עמד ארון הברית נאסר בכניסה לכל אדם, ורק כהן גדול נכנס אליו אחת בשנה...

קדשי בדק הבית: קרן כספית במקדש לאיסוף תרומות שנועדו לבנין הבית ולתיקונו.

לשכה מיוחדת היתה במקדש לצרכי הבניין[1], בלשכה זו נאספו תרומות המיועדות לשיפורים ותיקונים - בהיכל, בעזרה, ובלשכות שבעזרה. תרומות אלה נועדו לא רק...

קדשי קדשים: הקרבנות שנתקדשו בקדושה חמורה.

בחלק מן הקרבנות המובאים בעזרה נאמר בתורה הביטוי – 'קודש קדשים', כגון, לעניין קרבן חטאת*, קרבן אשם*, וכן לעניין מנחה*, ככתוב: "קדש קדשים היא [המנחה] - כחטאת וכאשם"[1]. הגדרה ז...

קדשים: הלכות המקדש והעבודה - וחובת לימודן הלכה למעשה בכל דור ודור.

סדר קדשים בתלמוד, כולל בתוכו מסכתות רבות שכל עיסוקן הוא - הקרבנות והעבודה במקדש. אחד מן המאמרים בתלמוד מוצא רמז לסדר זה בפסוק בישעיהו: "והיה אמונת עת...

קדשים קלים: קרבנות הנשחטים בכל מקום בעזרה ונאכלים לבעליהם בקדושת ירושלים.

הקרבנות נחלקים לשני סוגים עיקריים: א. 'קדשי קדשים'. ב. 'קדשים קלים'. המושג 'קדשים קלים', בלשון חז"ל, מבטא את דרגת קדושתם של סוג קרבנות אלו ביח...

קושט: אחד מסממני הקטורת.

ה'קושט' הוא אחד מסממני הקטורת שלא נזכרו במפורש בתורה, אלא בדברי חז"ל[1]. מידת ה'קושט' מתוך כלל סממני הקטורת שהכינו במקדש לשנה שלמה, היא שנים עשר מנה[2].

זיהוי הקושט: בדברי הגאונים והראשונים מצ...

קטורת: אחד עשר הסממנים המעורבים יחד ומוקטרים כל יום על גבי מזבח הקטורת.

נאמר בתורה: "קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבונה זכה"[1]. מכאן למדו חכמים, שמצוות עשה מן התורה, לעשות את הקטורת מאחד עשר סממנים. מתוכם נימנו...

קטורת יום הכיפורים: הקטרת קטורת בקדש הקדשים המיוחדת ליום הכיפורים.

ביום הכיפורים נצטווה הכהן הגדול להקטיר קטורת כחלק מעבודת היום, זאת, בנוסף להקטרת הקטורת של קרבן התמיד בבוקר ובין הערביים.

קטורת יום הכיפורים: נאמר בתו...

קטן: דיני ילד קטן עד שיגיע לגיל שלוש עשרה, בהבאת הקרבנות ובמצוות התלויות במקדש.

אין אדם מישראל מתחייב במצוות כל זמן שהוא קטן, וכן אינו בר עונשים עד שיעשה גדול, כלומר, אינו בגדר 'גדול' עד שיהיה בן שלש עשרה שנים ויום א...

Please reload

Please reload

האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il