נושא השמירה במקדש הוא רחב ובו נושאים רבים. לפני כמה שנים הוציא 'מכון המקדש' לאור ספר 'שמירת המקדש' שכתב ר' הלל בן שלמה, מחוקרי המכון, שכולו עוסק במצווה זו.

השאלות ששאלת ועוד רבות נידונות בספר זה. על כן, אכתוב בקצרה, ואם תהיה מעוניין בהרחבה - תוכל לעיין בספר זה.

א. המשנה במידות (א,א) אומרת, שהלווים שומרים ב-21 מקומות, מהם: "חמשה על חמשה שערי הר הבית, ארבעה על ארבע פנותיו מתוכו, חמשה על חמשה שערי העזרה, ארבע על ארבע פנותיה מבחוץ". על כך שואלת הגמרא במסכת תמיד (כז,א), מדוע בפינות הר הבית שומרים מבפנים, ואילו בפינות העזרה שומרים מבחוץ? משיבה הגמרא: "הר הבית, דאי תמה [=מתעייף] ובעי מיתב [=ורוצה לשבת] - יתיב, אמרינן - מתוכו, עזרה דאי תמה ובעי למיתב - לא מצי יתיב, דאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, אמרינן – מבחוץ". כלומר, מאחר והישיבה בעזרה אסורה, לכן קבעו את השמירה מחוץ לעזרה, כדי שאם השומר יתעייף, הוא יוכל לשבת ולנוח.

בספר הנזכר מוכיח המחבר, שיש ראשונים שנראה מהם, שעיקר השמירה בעמידה, ורק כאשר הכהן נחלש - הוא רשאי לשבת. אך יש ראשונים רבים אחרים שהבינו שהשמירה נעשית בדרך כלל בישיבה, ולאו דווקא בעמידה, ורק כאשר איש הר הבית מסובב, יש לעמוד מפניו (ראה משנה מידות א,ב; תמיד כז,ב; רמב"ם בית הבחירה ח,י; ר"ש מידות א,א ועוד).

ב. לגבי לבישת בגדי כהונה של השומרים הכהנים בעת השמירה, יש להקדים כי השמירה עצמה, לרוב הדעות, אינה מוגדרת כעבודה (כפי המבואר בספר הנ"ל בפרק י"ט, ובניגוד לדעת שו"ת אבני נזר ביו"ד תמט), ואשר על כן אין חיוב שהיא תעשה בבגדי כהונה.

אלא, שמאחר ואין חיוב בלבישת הבגדים, ייתכן שיש איסור ללבוש בגדי כהונה, מחשש מעילה בקדשים, וכן מחשש איסור לבישת כלאיים שיש באבנט. בסוגיה זו עוסק המחבר בפרק כ, ולמסקנת הדיון יש בנושא שלוש גישות:

1. שיטת התוספות, האוסרת את לבישת בגדי כהונה, שלא לצורך העבודה, בגלל איסור הנאה מבגדי כהונה. לפי שיטה זו, אין מקום להתיר לכהנים ללבוש בגדי כהונה בשעת השמירה.

2. שיטת רש"י ורוב הראשונים, שאין כל איסור הנאה בלבישת הבגדים, ולכן מותר לכהנים ללבוש בגדי כהונה בשעת השמירה.

3. שיטת הרמב"ם היא שהכהנים רשאים לשמור בבגדי כהונה, אך חייבים לפשוט את האבנט מחשש כלאיים.