נבהיר תחילה את שאלתך, שהעסיקה רבות את המפרשים: במסכת מידות פ"א מ"ו נאמר: "וארבע לשכות היו בבית המוקד כקיטונות פתוחות לטרקלין, שתים בקדש ושתים בחול, וראשי פיספסין מבדילין בין קדש לחול". כלומר, בית המוקד מחולק באופן כלשהו' כך שחלקו קדוש בקדושת העזרה וחלקו לא, ונקבעו ברצפה סימנים להבדיל בין התחומים.

לעומת זאת במשנה ח שם (ומקבילה בתמיד פ"א מ"א) נאמר: "בית המוקד כיפה ובית גדול היה מוקף רובדין של אבן וזקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם ופרחי כהונה איש כסתו בארץ". "מוקף רובדין" משמעו לכאורה בכל צדדי הבית, ומשמע שרובדי האבן שימשו לשינה עבור הזקנים, והצעירים ישנו על הרצפה. אם כן, ובהנחה שאסור לישון בעזרה (שהרי אפילו הישיבה אסורה בה), נמצא שכל בית המוקד מוגדר כ"חול". כיצד זה יתיישב עם המשנה הסמוכה האומרת שחצי מלשכותיו היו בקודש? ואם רק שתי לשכות בפינותיו היו בקודש, והחלל המרכזי של בית המוקד הוא בחול, מדוע היה צורך בסימן על הרצפה להבדיל בין הקודש לחול?

כמה תשובות אפשריות:

א. כלל בית המוקד היה בחול, פרט לשתי לשכות (כשיטת הרמב"ם, כפי שציינת, וראה גם בספרו של הרב זלמן קורן 'ועשו לי מקדש' עמ' 113). בכל זאת היו ברצפה סימנים להבדיל בין הקודש לחול, על מנת להזכיר לבאים ללשכות אלו, שהן כלולות בקודש. יתכן גם, שחלק קטן מחלל בית המוקד, במבואה לשתי הלשכות הללו, היה כלול בקודש ולכן היה צורך בסימון זה.

ב. חצי מבית המוקד היה בקודש, ו"מוקף רובדין" לאו דווקא, אלא בחלק מהכיוונים. כך כתב 'המפרש' (שנדפס כאילו היה רש"י) בתמיד כה ע"ב ד"ה וזקני בית אב: "ו'מוקף' - לאו דוקא, אלא אותו בית המוקד שבנוי בחול, היה מוקף רובדין של אבן, כדי לעלות במטות שהן בתוך החומה, דבמקום חול היו ישנים ולא במקום קדוש".

ג. בית המוקד כולו היה מוקף רובדין, אך הללו שימשו לקישוט ולא לשינה. דומני שזוהי שיטת הרמב"ם בהל' בית הבחירה פרק ח הל' ה-ו בהבנת הרובדין, שלא הזכיר את ההבדל בין הישנים על הרובדין לישנים על הארץ (אך לגבי מיקום בית המוקד דעתו שהיה בחול, כפי שמתברר מציורו שבכתב ידו. ויש להרחיב כיצד פירש את המשנה בתמיד, מה ההבדל בין זקני בית אב לבין פרחי כהונה, ואכמ"ל). לשיטה זו נראה שהרובדין היו בצד החיצוני של הקיר. אפשרות אחרת כעין זו, שהרובדין היו בפנים ושימשו לשינה. אבל חציים שבקודש שימש רק לקישוט ('יאיר נתיבות' על מסכת תמיד עמ' כד).

למקורות נוספים ולדיון באפשרות שמותר היה לישון בקודש עיין ב'יאיר נתיבות' שם.