חידוש העבודה בזמן הזה

בית המקדש משמיים או בידי אדם?

שאלה:

ישנן מובאות המצוטטות מן הזוהר הקדוש במאמר מיוחד בנושא מאת הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל (בספר 'בנין אריאל יאיר' עמ' 279 והלאה), ודעתו שבית המקדש השלישי ירד מן השמיים. לעומת זאת הרמב"ם פוסק כי מצות עשה לבנות בית לה'. אם כן, האם מקדש ירד בנוי משמים, או שמחובתנו לבנותו?

תשובה:

נכון שכך היא דעתו של הרב אליהו זצ"ל אולם, זוהי דעת יחיד, שאיננה מקובלת בין פוסקי ההלכה, וכפי שיתבאר.

א. כללי פסיקת ההלכה

ראשית, יש להבהיר את כללי הפסיקה המקובלים בישראל: כאשר יש מחלוקת בין הנגלה לנסתר - הנגלה מכריע. אצטט בעניין זה מספר מקורות מני רבים:

1. הרמ"א (בספרו 'דרכי משה', אורח חיים סימן קמא סעיף-קטן ב): "אין לזוז מדברי הפוסקים, אף אם היו דברי הזוהר חולקים עליהם".

2. בשו"ת הרדב"ז (חלק ד סימן פ): "שיש בידי כלל גדול: בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה שכתוב בספרי הקבלה - אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים".

3. רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל ה'תניא' (בספרו 'שולחן ערוך הרב', אורח חיים סימן כה סעיף כח): "כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקים עם הגמרא, או הפוסקים הנמשכים אחר הגמרא, הלך אחר הגמרא או הפוסקים הנמשכים אחריה".

4. החפץ חיים (משנה ברורה סימן כה ס"ק מב): "כתב ה'כנסת הגדולה' בכללי הפוסקים: כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים - הלך אחר הגמרא והפוסקים".

5. הרחבה בעניין זה בשו"ת ציץ אליעזר (חלק כא סימן ה), וכך גם דעת הראשל"צ הרב עובדיה יוסף שליט"א (שו"ת יחווה דעת ח"א סי' יג).

אם כן, גם אם נפרש את דברי הזוהר כפשוטם, אין בכך כדי לבטל את ההוראה הפשוטה מהתורה שבכתב ושבעל פה ופוסקי ההלכה שבכל דור ודור, לפיהם מצוות בניין בית המקדש היא מצוות עשה לדורות המוטלת על עם ישראל.

ב. מספר מקורות בסיסיים בנגלה:

1. הנביא יחזקאל (מג,י-יא): "אַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וּמָדְדוּ אֶת תָּכְנִית. וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם". ופירש רש"י: "וישמרו - ילמדו ענייני המדות מפיך, שידעו לעשותם לעת קץ".

2. בדברי חז"ל: בתוספתא (פסחים, פרק שמיני) ובירושלמי (שם) קיים דיון על האפשרות שבית המקדש ייבנה בין פסח ראשון לפסח שני. לשון התוספתא והירושלמי: "ניתן להם לישראל לבנות בית הבחירה", כלומר, תינתן להם הרשות (אפילו על ידי מלכות הגויים!), ולא "ירד להם בית הבחירה".

3. הרמב"ם, הלכות בית הבחירה (פרק א הלכה א): "מצות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה, שנאמר: 'ועשו לי מקדש'".

על שיטת רש"י בעניין, שכתב בשני מקומות שהמקדש ירד משמיים, ראו לעיל מפירושו ליחזקאל ובחוברת מיוחדת בנושא זה שיצאה לאור ע"י מכון המקדש.

ג. ביאור דברי הזוהר הקדוש

לא באתי בסוד ה', אך במידה שיש סתירה בין הזוהר הקדוש לבין מקורות פשוטים בתנ"ך ובדברי חז"ל, מן הראוי לנסות ליישב את הדברים. כעת הבה נשאל: אם זקוקים אנו להוציא מפשטו המילולי את אחד המקורות ולהסביר אותו באופן רעיוני ומעמיק, האם נכון יותר להסביר כך את ההלכה, או את הנסתר?

התשובה ברורה מאליה: הנסתר הוא זה ששפתו סודית ועמוקה והוא זה שבו ה"פשט" איננו דווקא הפשט המילולי הראשוני.

אם כן, ניתן לפרש שהקב"ה יוריד משמיים בחינה מסוימת שבבית המקדש הראשון והשני וישפיע שפע ממנה על הבית השלישי שייבנה על ידי ישראל. אנו מחכים לבניין שיכלול בתוכו את כל הטוב והקודש שהיו בבית ראשון ושני: מחכמתו של שלמה, מצדקותו של חזקיהו, שפע נבואתו של ישעיהו, גדולתם של עזרא הסופר, יהודה המכבי, הלל הזקן, וכדומה. אין לפרש מקורות מסוג זה באופן פשטני!

דוגמא לכך: בכמה אגדות חז"ל ניתן להבין שבית המקדש ייבנה משמיים, כגון בגמרא בבבא קמא (דף ס עמוד ב): "אמר הקדוש ברוך הוא: עלי לשלם את הבערה שהבערתי. אני היצתי אש בציון, שנאמר: 'ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה', ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר: 'ואני אהיה לה... חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה'". אך יש לשאול: מה פשר המילים "אני היצתי אש בציון"? האם האש ששרפה את המקדש ירדה משמיים?! המובן הוא שהקב"ה איפשר וסייע לבבלים לשרוף; ואם כן הוא הדין ל"ואני עתיד לבנותה באש", שהקב"ה עתיד לסייע לישראל בדבר. פסוקים ומדרשים רבים מייחסים לקב"ה דברים שנעשו על ידי אדם, וכך גם בכל התפילות: "שתעלנו בשמחה לארצנו", וכפי שאנחנו זוכים לראות במאה השנים האחרונות, המובן הוא שה' יסייע לנו לעלות בעצמנו, ולא שיקחנו על כנפי נשרים ללא כל מאמץ מצדנו. כך גם ב"חננו מאתך חכמה בינה ודעת", המובן הוא שה' יסייע לנו בלימודנו, ואין זו תפילה שנתעורר בוקר אחד חכמים ונבונים מבלי להתאמץ.

ד. דעת פוסקי ההלכה

מזה כמאתיים שנה מתנהל דיון בפוסקים על בניין בית המקדש בזמן הזה וחידוש עבודתו. הדיון המעשי החל על ידי הרב קלישר זצ"ל, יחד עם גדולי דורו: רבי עקיבא איגר והחתם סופר, ונמשך גם בדורות הבאים. הדיון כולו התנהל סביב שיקולים מעשיים שונים: האם ידועים לנו התכלת, הארגמן ותולעת השני? האם ידוע לנו מקום המזבח? האם ייחוס הכהנים מספיק ודאי? וכיוצא באלו. איש מגדולי ישראל לא טען (פרט לרב מרדכי אליהו זצ"ל) שאנו פטורים עקרונית מלעסוק בעניין, מאחר שבית המקדש ירד בלאו הכי משמיים.

לפיכך, אין לנו אלא לקיים את תורת ה' כפשוטה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".