כלי המקדש

בניית המנורה

שאלה:

שלום, לפי המידות של מנורת הזהב בבית המקדש, ולפי המשקל הסגולי של הזהב, יוצא שמנורה הייתה צריכה לשקול הרבה יותר מכיכר זהב. האם יתכן שמנורת הזהב הייתה חלולה מבפנים? הסיבה השנייה שאני חושב כך היא שזהב טהור הוא חומר מאוד רך ואני לא בטוח אם הוא היה יכול להחזיק את עצמו. הקנה החיצוני מפעיל את המומנט הכי גדול. לכן אני חושב שהיא הייתה לא רק חלולה, היא הייתה חלולה עם עובי דופן משתנה, דק למעלה ויותר עבה למטה ובמקומות החיבורים של הקנים. בנוסף, על פי הפרסום, מנורת הזהב המפוארת שהכנתם, עשויה מ-45 קילוגרם של זהב 24 קארט ומשקלה חצי טון. אם היא עשויה מ 45 ק"ג, כיצד שוקלת 1/2 טון? האם מדובר במתכת אחרת מצופה 45 ק"ג זהב? האם כך היה גם במקדש? כיצד הכנתם את המנורה בפועל?

תשובה:

מכון המקדש הוציא לאור ספר 'מנורת זהב טהור', שכתב הרב ישראל אריאל שליט"א, המוקדש כולו לבירור הסוגיות ההלכתיות והמעשיות של מנורת המקדש. בפרק מא עוסק הספר באופן המעשי, כיצד הכינו את המנורה, מה היו השיקולים והאילוצים ההלכתיים והמעשיים להכנת המנורה כפי שהיא עשויה כיום.

אכתוב את הנקודות הרלוונטיות לשאלותיך מתוך הספר:

א. ראשית יש לציין כי מידות הכיכר על פי השיטות השונות נעות בין 42-51 ק"ג (הדבר נידון בספר הנזכר בעמודים 134-144).

ב. לשאלה האם מנורה חלולה כשרה או לא, מוקדש פרק שלם בספר הנזכר (עמ' 99-105), אנסה לתמצת את הדברים בקצרה, אך כדאי לעיין בפנים.

מקור הדברים הוא בדברי הרמב"ם בפרק ג מהלכות בית הבחירה, שם כותב הרמב"ם כך: "במה דברים אמורים [שעושים למנורה קישוטים] בשעשאוה זהב, אבל שאר מיני מתכות אין עושין בה גביעים כפתורים ופרחים. וכן מנורה הבאה זהב תהיה כולה ככר עם נרותיה, ותהיה כולה מקשה מן העשתות, ושל שאר מיני מתכות אין מקפידין על משקלה. ואם היתה חלולה כשירה".

אמנם יש אחרונים שהבינו בדעת הרמב"ם, שהמשפט נסוב רק על מנורה משאר מתכות, אבל בשל קשיים לא מעטים בדבר, מסיק הרב אריאל שמשפט זה עומד בפני עצמו ומתייחס גם למנורת זהב.

ג. מנורת הזהב הקיימת היום במכון, היא פרי עמל של שנים בשיתוף אמנים ותורמים. מלכתחילה הכוונה הראשונית הייתה לייצר מנורת ברונזה שהיא כשרה להלכה, שכן להלכה כל מתכת כשרה להכנת המנורה, כמבואר ברמב"ם בהלכות בית הבחירה (א,יח). להערכת המומחים עלותה של מנורת זהב מושלמת היא כחמישים מיליון ₪ לכל הפחות, ולכן המכון התכוון להכין מנורה מברונזה. לאחר שנמצא אמן מתאים למלאכה, גם הכנה זו של מנורת ברונזה ארכה כ-12 שנים ועלותה הייתה מאות אלפי שקלים. לאחר שהוכנה מנורת הברונזה עם העיטורים והדקדוקים ההלכתיים, הגיע תורם שהיה מוכן לתרום ככר זהב טהור, כ-43 ק"ג של זהב, לכן הוחלט בשלב זה, לצפות את מנורת הברונזה בציפוי של זהב בשיטת האלקטרוליזה.

מאחר שזהב המנורה מכסה את מנורת הברונזה בעובי של ממש, והזהב עוטף את המנורה כיחידה מתכתית אחת, יש מקום לומר, שיש לפנינו "מנורה מקשה אחת זהב טהור" שהרי המעטפת כולה זהב.

לכן המנורה עשויה ברונזה מצופה בככר זהב טהור. והיא כשרה לעבודה, שכן, כאמור, כל מתכת כשרה למנורה.

ד. מלבד כל זאת, להערכת מומחים, יצירת מנורה בגובה של קומת אדם, כשהיא נעשית מגוש זהב ובמשקל ככר בלבד, זו משימה שספק אם ניתן לבצעה. גם אם ניתן ליצור מנורה כזו, דומה, שאינה ניתנת לשימוש. אומנים ומומחים שדנו בדבר, סבורים כי הדבר בלתי אפשרי, מפני שלו הייתה המנורה עשויה מזהב באופן לא חלול היו הקנים כה דקים שהיו מתעקמים ושוקעים, זאת מפני שזהב טהור זוהי מתכת רכה מאוד.

לאור האמור, ישנן כמה אפשרויות שעלו:

1. לעשות מנורה מזהב טהור במשקל ככר, כשהיא חלולה, במקרה זה יש לתת את הדעת לגבי עובי הדופן במקומות שונים במנורה, זאת כדי להביא לחוזק ויציבות מרביים.

2. לעשות מנורה אטומה, קטנה מגובה י"ח טפחים וחזקה שהיא כשרה בדיעבד.

3. מומחים שונים הציעו לערב בנוסף לכיכר הזהב הטהור, עוד כ-30 ק"ג כסף ונחושת, חומרים הניתנים על ידי הצורפים כתוספת חיזוק לזהב. בכמויות אלו ניתן ליצור זהב בערך של 18 או 14 קארט וכך ניתן לעשות מנורה חזקה ויציבה.

4. מומחה אחר מהטכניון הציע להוסיף לזהב כמות מזערית של מיניום, ובכך, לדעתו, ניתן ליצור מכיכר זהב מנורה חזקה ויציבה.

להרחבה ראה שם בספר כמה שיטות המוצעות להכנת מנורה מקשה זהב בלבד: שיטת היציקה, שיטת הריקוע בקורנס, ושיטת הריתוך.