פשוט וברור שהכהן אינו יכול ללבוש בגד נוסף מלבד ארבעה הבגדים עליהם נצטווה. אם הוא עושה כן - הוא נקרא "יתר בגדים", עבודתו פסולה והוא חייב מיתה. ראה על כך בברייתא בזבחים יח,א, וברמב"ם הלכות כלי המקדש פרק י' הלכה ה'. הרמב"ם בפירוש המשנה לזבחים (פרק ב' משנה א') מוסיף ואומר: "ודע כי כשם שמחוסר בגדים פסול, כך יתר בגדים פסול, ואפילו הוסיף כל שהוא בלבושו".

זאת ועוד – שאלתך מבוססת, ככל הנראה, על כך שתמוה בעיניך שהכהן צריך ללבוש מכנסיים ללא בגדים תחתונים, כיון שדבר זה אינו נוח. אך לאמיתו של דבר ה"מכנסיים" עליהם ציותה התורה, אינם אלא מה שאנו קוראים בימינו בגדים תחתונים. ראיה לכך מהאמור בפרשת תצוה (שמות כח, מ-מב): "...וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ". ברור מפסוקים אלה, כי מטרת הכתונת, האבנט והמגבעת היא להוות לבוש מכובד ומפואר למשרתי המלך, ואילו למכנסיים מטרה אחרת לגמרי – לכסות בשר ערווה, ממש כמו הבגדים התחתונים בימינו. משום כך המכנסיים אינם ארוכים (כמו מכנסיים של אנשים מכובדים בימינו) אלא הם מגיעים רק עד הירכיים.

בתקופה שבה ניתנה התורה, וכן בתקופת חז"ל, גם אנשים מן השורה, לא נהגו ללבוש מכנסיים, אלא בגד ארוך (מה שאנו קוראים היום גלימה או חלוק). ראה גם בנידה יג,ב וברש"י שם, שמכנסיים שבלשון חז"ל - הם בגד תחתון הצמוד לגוף, ולא מה שאנו קוראים היום מכנסיים (זו אחת ממילים רבות ששינו את משמעותן בעברית המודרנית ביחס למשמעותן המקורית בלשון המקרא וחז"ל).