השאלה היא מה אתה מכנה "בית המקדש". המבנה העיקרי במקדש הוא ההיכל (שבתוכו המנורה, מזבח הקטורת, ושולחן לחם הפנים), וסביבו היתה חצר (ה"עזרה"). להיכל עצמו נכנסו רק כהנים ורק למטרה מוגדרת של עבודה, כגון הדלקת הנרות במנורה, ולשם כהן בעל מום אינו רשאי להיכנס, מפני שהוא אינו רשאי לעסוק בעבודות המקדש (בפעולות שבהן התורה דורשת שרק כהן יעשה אותן). החצר פתוחה לכל יהודי, ואליה גם בעלי מום יכולים להיכנס (אגב, לאחרונה הייתי שותף לויכוח, האם ניתן להיכנס לעזרה בכסא גלגלים, לאור ההלכה שאסור לשבת בעזרה; לעניות דעתי במקרה זה מותר).

אם כן, ניסוח מדויק יותר של השאלה הוא: מדוע כהן שיש בו מום אינו רשאי לעבוד במקדש?

הרמב"ם (מורה נבוכים חלק ג פרק מה) מסביר, שהדבר נובע מחולשתנו: מכיוון שבני האדם רגילים להתרשם מן המראה החיצוני, ומאידך כדי שבית המקדש יעשה על המבקרים בו את הרושם הדרוש - עליו להיראות מפואר ומכובד בעיני הרואים, על כן יש צורך שרק כהנים שהמראה שלהם "ייצוגי" יעבדו במקדש. אני חושב שכך מקובל גם בימינו ב"משמר כבוד" בארצות שונות, לא להעסיק אנשים עם מראה חריג (ולהבדיל, גם בפרסומות נוהגים כך).

יצוין, שכהנים בעלי מום הועסקו במקדש, אם רצו בכך, בעבודות מישניות שגם מי שאינו כהן מותר לעשותן, אך הם לא לבשו את בגדי הכהונה.