שמן המשחה הוזכר בתורה הן בקשר למשיחת הכהנים בתחילת עבודתם (ראה שמות כט,ז; ויקרא ח,יב), והן בקשר למשיחת המשכן וכליו (שמות ל כח-ל ובעוד מקומות). אך יש להבחין בין השימוש בשמן המשחה בזמן משה, לבין השימוש בו לדורות.

בזמן המשכן נמשחו אהרן ובניו לכהונה, וכן נמשחו המשכן וכל כליו. דברים אלו מפורשים בפסוקים. אולם לדורות, לא מושחים כלים כלל, אלא רק אנשים נבחרי הציבור: מושחים את הכהן הגדול, כהן משוח מלחמה ומלך ממלכי בית דוד בלבד.

את כלי המקדש אין מושחים לדורות בשמן המשחה. כך אומרת הברייתא: "כל הכלים שעשה משה - משיחתן מקדשתן, מכאן ואילך - עבודתן מחנכתן (שבועות טו,א).

כך גם פוסק הרמב"ם בפרק א מהלכות כלי המקדש: "אין מושחין ממנו לדורות אלא כהנים גדולים ומשוח מלחמה ומלכי בית דוד בלבד, אפילו כהן בן כהן מושחין אותו, שנאמר והכהן המשיח תחתיו מבניו וגו'... כל כלי המקדש שעשה משה במדבר לא נתקדשו אלא במשיחתן בשמן המשחה שנאמר וימשחם ויקדש אותם, ודבר זה אינו נוהג לדורות, אלא הכלים כולן כיון שנשתמשו בהן במקדש במלאכתן נתקדשו שנאמר אשר ישרתו בם בקודש בשירות הם מתקדשין" (הלכות ז, יא).

אם כן, בבית שלישי שייבנה במהרה, אין צורך לקדש את הכלים, אלא הם מתקדשים בעצם העבודה שעושים בהם.