לגבי מיתת כהנים גדולים רשעים בקדש הקדשים ביום הכיפורים, ראה בהרחבה שני מאמרים שהתפרסמו בגיליונות "מעלין בקודש" גיליון י"ד ('קשירת חבל ברגלו של כהן גדול' – הרב צבי שלוה) וגיליון ט"ו ('מיתת הכוהנים הגדולים בימי בית שני' – הרב בנימין לנדאו מרבני 'מכון המקדש'). כאן יובאו הדברים השייכים לשאלתך בקיצור.

בגמ' יומא יט,ב נאמר: "תנו רבנן: מעשה בצדוקי אחד שהתקין מבחוץ והכניס. ביציאתו היה שמח שמחה גדולה. פגע בו אביו, אמר לו: בני, אף על פי שצדוקין אנו - מתיראין אנו מן הפרושים. אמר לו: כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה: כי בענן אראה על הכפרת. אמרתי, מתי יבוא לידי ואקיימנו. עכשיו שבא לידי - לא אקיימנו? אמרו: לא היו ימים מועטין עד שמת והוטל באשפה, והיו תולעין יוצאין מחוטמו. ויש אומרים: ביציאתו ניגף. דתני רבי חייא: כמין קול נשמע בעזרה, שבא מלאך וחבטו על פניו. ונכנסו אחיו הכהנים ומצאו ככף רגל עגל בין כתפיו, שנאמר ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל".

נמצא שלדעה אחת הכהן הגדול מת לאחר כמה ימים, ולדעה שנייה מת ביציאתו מקודש הקודשים. וכן הביאו את שתי הדעות הללו בברייתא המקבילה בירושלמי יומא פ"א ה"ה. בתוספתא יומא פ"א ה"ז נאמר שהכהן הגדול הצדוקי מת תוך שלושה ימים. ובמאמר הנ"ל כתבתי שמהברייתא הזו מוכח שצדוקי זה היה יוצא מן הכלל ובדרך כלל הכהנים הגדולים הצדוקים נהגו כדעת חכמים, ולא מתו בקודש הקודשים או לאחר שיצאו משם, והבאתי שם ראיות נוספות לכך.

לגבי הפעמונים שהיו ברגלו של הכהן הגדול – כמדומני שנפלה כאן איזו שגגה, שכן פעמונים היו במעיל התכלת של הכהן הגדול, שהיה אחד משמונת בגדי הזהב שלו. אבל כשהכהן הגדול נכנס לקדש הקדשים ביום הכפורים, הוא לא לבש את המעיל שהוא מבגדי זהב, אלא בגדי לבן ובהם אין כלל מעיל. ייתכן שכוונתך לשלשלת (קפטרא) שהייתה קשורה ברגלו של הכהן הגדול, כפי שנאמר בספר הזוהר הקדוש (פרשת אמור דף קב,א): "אמר רבי יצחק קפטרא חדא קשירא ברגלוי דכהנא בשעתא דהוה עאל דאי ימות התם יפקוהו מלבר".

אך יש לזכור, שבתורת הנגלה לא מצינו שהוזכרה שרשרת זו – היא לא הוזכרה במשנה, בתוספתא, בבבלי, בירושלמי או בראשונים, ואם כן, ספק אם להלכה יש לעשות שלשלת כזו, שהרי היא גם מעוררת שאלות קשות מצד ההלכה, ראה בהרחבה במאמרים הנ"ל.