כהנים, לויים וישראל

היכן עמדו כאשר שאלו באורים ותומים?

שאלה:

היכן עמדו כאשר שאלו באורים ותומים? מה המקור של הציור שהשאלה נעשית בפתח קודש הקדשים. האם הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים בשעת השאלה?

תשובה:

הגמרא במסכת יומא (עג,א) העוסקת בפרטי דיני השאלה באורים ותומים, מביאה ברייתא האומרת כך: "כיצד שואלין? השואל פניו כלפי נשאל, והנשאל פניו כלפי שכינה". רש"י ורבנו יהונתן מלוניל מפרשים: "פניו כלפי נשאל – כלפי כהן; כלפי שכינה – כלפי אורים ותומים ושם המפורש שבתוך החושן", ונראה שכוונתם שהשואל עומד מול הנשאל – הכהן הגדול, והכהן הגדול מכופף את ראשו כלפי מטה, כדי שיוכל לראות את האותיות.

אך הרמב"ם מבאר את הגמרא אחרת, וכך הוא פוסק בהלכות כלי המקדש (י,יא): "וכיצד שואלין עומד הכהן ופניו לפני הארון והשואל מאחריו, פניו לאחרי הכהן ואומר השואל אעלה או לא אעלה...", (וכן כתב גם בפירוש המשנה ליומא ז,ה, וכן דעת המאירי). יש מפרשים שהרמב"ם למד זאת מן הפסוק "ושאל לו במשפט האורים לפני ה'" (במדבר כז,כא), וכן מפורש בספר שמואל: "ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים" (שמואל א יד,יח).

אמנם מצאנו כמה פעמים שאלה באורים ותומים גם בהעדר ארון, כגון בשעה שדוד המלך נרדף על ידי שאול (שמואל א, כג), ונראה ללמוד מכך כי גם לדעת הרמב"ם אין הדבר מעכב. אלא שהעמידה לפני השכינה מסייעת בקבלת התשובה. ייתכן שבמקרה זה צריך הכהן להפנות את מבטו כלפי מקום המקדש.

בפשטות, העמידה 'לפני הארון', משמעה עמידה בהיכל כשהפרוכת פתוחה, אך אין הדבר מחייב כניסה לקודש הקדשים. ואכן הרמב"ם לא כותב שהכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים. בהתייעצות שקיים הרב ישראל אריאל שליט"א, ראש מכון המקדש, עם הר"י קאפח זצ"ל, הסביר הרב קאפח, שלדעת הרמב"ם, הכהן והשואל עמדו בהיכל והסיטו את הפרוכת, כך שהם עומדים ופניהם כלפי הארון. ראייה לדבר, הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (ז,כב) כותב: "בית קודש הקדשים מקודש ממנו [מההיכל], שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכיפורים בשעת העבודה". אם גם בשעה ששואלים באורים ותומים היה מותר להיכנס לקודש הקדשים - הרמב"ם היה צריך לפרש זאת.

אמנם בספר בגדי כהונה (עמוד רמו לר' משה לייב שחור) מוכיח מהירושלמי ביומא (פ"א ה"א) כי השאלה באורים ותומים (לכל הפחות של כהן משוח מלחמה) נעשית מחוץ לעזרה, ולדעתו הרמב"ם סובר שבמקרה זה צריך להוציא גם את הארון אל מחוץ לעזרה, כדי שהכהן יעמוד מולו.

לסיכום: הכהן הנשאל עומד 'ופניו כלפי שכינה'. לדעת רש"י - פניו מופנות כלפי החושן, ואילו לדעת הרמב"ם - הכהן עומד בהיכל ופניו כלפי הארון. מסתבר כי גם לדעת הרמב"ם אין הדבר מעכב, וייתכן שבמקרה זה צריך להפנות את מבטו כלפי מקום המקדש.

להרחבה ראה שערי היכל, יומא, מערכה קפט.