בתורה נאמר: "והקטורת אשר תעשה במתכונתה לא תעשו לכם" (שמות ל,לז), כלומר יש איסור לעשות קטורת שלא לצורך המקדש, כאשר היא נעשית כמתכונתה - שנשמרים היחסים המקוריים בין הסממנים השונים, כמבואר בברייתא בגמרא בכריתות אשר מובאת בסידורים, אף אם הכמויות אינן אותן כמויות. כך כותב הרמב"ם: "העושה קטורת מן אחד עשר סמנין אלו לפי משקלות אלו להריח בה, ואף על פי שלא הריח - חייב כרת על עשייתה... אף על פי שלא עשה המשקל כולו, אלא חציו או שלישו - הואיל ועשה לפי משקלות אלו [לפי היחס הראוי בין מיני הבשמים], חייב" (הלכות כלי המקדש ב,ט). אולם אם שינה את היחס בין הסממנים, כגון שהוסיף על הלבונה או הפחית ממידת הקינמון - אין איסור, מפני שבשינוי היחס בין הסממנים, אין הקטורת נעשית במתכונתה.