שאלות כלליות
המנורה ואיסור מעילה
שאלה:
כאשר יבנה המקדש, מה מותר לעשות עם המנורה מבחינת איסור מעילה? האם מותר לצלם את המנורה שבמקדש, לתלות את התמונה בבית? האם יהיה מותר לי לעמוד ליד המנורה, ושצלם יצלם את זה למזכרת עבורי?
תשובה:
מנורת המקדש עומדת בהיכל, ואסור להיכנס לשם פרט לכהנים לצורך עבודתם (רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"ב ה"ד).
מכל מקום, יש לדון באופן עקרוני על צילום כלי המקדש או הצטלמות עמם.
נאמר בגמרא בפסחים כו ע"א ש"קול מראה וריח אין בהם משום מעילה", אבל בכל זאת יש בהם איסור. בפשטות המובן הוא, שאסור ליהנות מהמראה של המקדש וכליו. ברם, איסור זה מעורר קושי רב מבחינה עקרונית ומעשית, שכן המקדש ועבודתו נעשו במכוון בצורה יפה ומושכת לב, וכיצד אפשר שלא להתכוון ליהנות מהם?
בעניין זה הרחבנו בספר 'שערי היכל' על מסכת פסחים, מערכה כ, ותמצית הדברים: יש אומרים, שההיתר ליהנות ממראה המקדש, הוא רק לצורך מצווה ומחוסר ברירה. ויש אומרים, שהדבר תלוי בכוונתו המדויקת של האדם, האם הוא מתבונן לשם קדושה ומצווה או לשם הנאה. יתכן גם שאין כל איסור ליהנות ממראה המקדש וכליו, אלא רק אם האדם נוטל חפץ של הקדש להנאתו. לדעת רבנו גרשום מאור הגולה, איסור ההנאה מהראייה נאמר על קדש הקדשים בלבד.
על פי ההסברים המקילים יותר, מותר לצלם את המנורה, כאשר המטרה היא חיובית, לחזק את הקשר למקדש ולהגביר את השפעתו עליך. לעומת זאת, צילום שלך ליד המנורה הוא דבר המסור ללב ואפשר שיש בו יותר ניצול וזילות של המנורה מאשר כבוד המנורה (האם המטרה והמסר של התמונה הם "תראו איזה יופי המנורה" או "תראו איפה הייתי"?).
שאלה זו קיימת גם לגבי צילום הכותל המערבי, שיש אומרים שיש בו איסור מעילה, או על כל פנים איסור הנאה (עיין הר הקודש עמ' רסו-רע, אגרות משה יו"ד ח"ד סי' סג ומנחת אברהם למו"ר הרב שפירא זצ"ל ח"ג סי' יח). כידוע, נהוג גם להצטלם על ידו.
דיון דומה קיים על צילום עם ספר תורה או תפילין, ומקובל להתיר זאת, בהנחה שהמטרה היא חביבות המצווה ויצירת מזכרת, שעשויה לקרב את המצווה אל הלבבות (הרב נבנצל, 'סבו ציון' סי' עו; הרב זילברשטיין, 'חשוקי חמד' בבא קמא ט ע"ב, אך נטה לאסור להוציא את ספר התורה מהארון במיוחד לשם הצילום).
שאלה דומה שנדונה בפוסקים היא צילום נרות החנוכה. מחיפוש בספרי הפוסקים בימינו, מצאתי דעות לכאן ולכאן: בשבט הלוי (חי"א סי' קסד) כתב שאסור לצלם את נרות המנורה וגם את נרות החנוכה, משום שהצילום נחשב כשימוש בנרות, כשם שאסור לקרוא בספר לאור הנרות. לא הבנתי את טעמו: הרי המצלם אינו משתמש בתאורת הנרות להצלחת הצילום, אלא נהנה מראיית תמונת הנרות, וההנאה היא משום שהוא מייחס ערך וחשיבות לנרות הללו קודש הם. בספר 'שבט הכהונה' (ח"ב עמ' פ-פא) ובקובץ 'שערי הוראה' (ח"ה עמ' קלז-קלח) הובאו דעות שונות בעניין זה לגבי נרות חנוכה, וחלק אסרו רק אם תאורת הנרות מסייעת לצילום (אם כי לפי ידיעתי התאורה מול המצלם איננה עוזרת לצילום, ועל כל פנים ה'פלש' מייתר את תאורת הנרות). כעת ראיתי שגם הרב יעקב אריאל שליט"א בתשובתו באתר זה בימים האחרונים נקט בפשטות שהדבר מותר.
סיכום הדברים: הדעה המקובלת בפוסקים היא שמותר לצלם חפצי מצווה וקדושה האסורים בשימוש ואף להצטלם לידם, כאשר המטרה היא חיבת המצווה וכבודה והדבר נעשה באופן מכובד. לגבי כלי המקדש - יש מחלוקת האם הדבר מותר, לגבי הכותל המערבי - המנהג להקל.