שלום רב! יישר כח על השאלה המעניינת!

באופן פשוט בניין המקדש צריך להיות מחובר לקרקע בשל צורתו וקדושתו, כך מבואר במשנה בסוטה (ב,ב) שבאולם היתה טבלא של שיש כדי שהכהן ירים את השיש ויקח משם עפר לצורך מי סוטה. כמו כן אם נעקרה אבן, אע"פ שהיא עומדת במקומה הואיל ונתקלקלה פסול ואין לכהן העובד לעמוד עליה בשעת העבודה עד שתקבע בארץ (רמב"ם בית הבחירה א,י; ביאת מקדש ה,יט). הבניין עצמו היה בגובה מאה אמות, כאשר השש אמות הראשונות היו יסוד למקדש ונקראו "אוטם" שתפקידו להיות כיסוד למקדש, שנמצא בגוף הקרקע (לדעת הרמב"ם בפירוש המשנה מידות ד,ו).

בהלכה נפסק שהמזבח צריך להיות מאבנים ושיהיה מחובר באדמה ולא יבנה אותו לא על גבי כיפין ולא על גבי מחילות (רמב"ם בית הבחירה א,יג). כתבו הראשונים שחלל שתחת המזבח, שנעשה לצורך המזבח – אינו פוסל את המזבח (תוס' זבחים סב,א), אך יש מהאחרונים שחולק אף אם החלל נעשה לצורך המזבח (אבן האזל בית הבחירה א,יג). ק"ו שחלל הנמצא תחת בניין עמודים, שאינו לצורך המקדש שפוסל את המקדש. משמעות הרמב"ם (בית הבחירה א,יג) שהמזבח צריך להיות מחובר לקרקע והוא בכלל המקדש, שכתוב בו "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ולפי זה צורת הבית להיות מחוברת באדמה, שכן המזבח הוא חלק מתבנית המקדש.

המורם מכל האמור, שאי אפשר לבנות את המקדש על גבי העמודים, גם מבחינת מעשית וגם מבחינה הלכתית.