top of page

חידוש העבודה בזמן הזה

העיכובים ההלכתיים לבניין בית המקדש

שאלה:

מהם הדברים העיקריים שמעכבים מבחינה הלכתית את בניית המקדש (בהתעלם מהמצב הפוליטי), והאם הם ניתנים לפתרון בהעדר יכולת הכרעה?

תשובה:

כמובן שיש מעכבים פנימיים, הלכתיים, שגם לאחר פתרון הבעיות החיצוניות, עדיין יש לתת עליהם את הדעת. אך לדעתנו, התורה ניתנה באופן שאפשר לקיים אותה. קושי הלכתי כגון העדר סמכות או יכולת הכרעה, אסור שימנע את קיום המצווה, ויש להשקיע את כל המשאבים, כדי לברר את הדברים ולקיימם.

'המניעות ההלכתיות' בעניין בניית המקדש וחידוש העבודה, נדונו בהרחבה על ידי גדולי ישראל כבר לפני כמאה ושבעים שנה. אז דנו בשאלה זו החתם סופר, רבי עקיבא איגר, ועוד. ראה סיכום העניין במחזור המקדש לחג הפסח (פרקים כה-לא).

אציג בפניך בקצרה את העיכובים ההלכתיים המרכזיים, העומדים בפנינו בדרך לחידוש עבודת המקדש, שבהם דנו הפוסקים: א. טומאה - העובדה שכולנו טמאי מתים. ב. חסרון תכלת וארגמן לבגדי כהונה. ג. העדרם של כהנים מיוחסים. ד. אי ידיעת מקומו המדויק של המזבח.

עקרונית, ניתן להתגבר על כל המכשולים, בתנאי שיהיה קיים רצון אמיתי ויוקצו המשאבים הדרושים. אציין בקצרה את הפתרונות לבעיות שהוצגו:

א. בעיית הטומאה נפתרת לדעת כמה פוסקים בכך ש"טומאה הותרה בציבור", כלומר כל קרבן ציבורי (כולל קרבן פסח) שיש לו זמן קבוע, מותר להקריבו גם בטומאת מת. יש פוסקים הסבורים שאי אפשר לסמוך על כלל זה, אלא כאשר יש כהן גדול הלבוש בבגדיו, כולל ציץ הזהב, שהוא מכפר על קרבנות הקרבים בטומאה (ראה רמב"ם הלכות ביאת מקדש ד,ז-ח; שערי היכל יומא, מערכה ו). גם לשיטה זו יש פתרון: ניתן למנות כהן גדול גם בימינו ולהלבישו בבגדי כהן גדול (לאחרונה השלים מכון המקדש את הכנת כל בגדי הכהן הגדול). מלבד זאת, ניתן בימינו להשיג פרה אדומה ולשורפה כדין, וכך נוכל להיטהר מטומאת המת שלנו (אמנם, יש לציין, שמדובר בתהליך הנמשך כמה שנים).

ב. לגבי התכלת והארגמן – קיים בימינו זיהוי מקובל לחילזון שממנו עשו את התכלת ואת הארגמן, ורבים מטילים תכלת זו בציציותיהם (ראה על כך בהרחבה: ספר התכלת לרב מנחם בורשטיין; אתר עמותת פתיל תכלת:www.tekhelet.com). מלבד זאת, ייתכן שלדעת הרמב"ם, כל צבע תכלת עמיד - כשר לבגדי כהונה, ואין צורך בחילזון אלא לתכלת שבציצית.

ג. לגבי העדר כהנים מיוחסים – לדעת כמה פוסקים, כהנים שאינם מיוחסים, אינם פסולים אלא מדרבנן, וחכמים לא גזרו לפוסלם, אלא כאשר ישנם גם כהנים מיוחסים. אך כאשר יש לנו רק כהנים לא מיוחסים – אין להימנע מעבודת המקדש בשל כך, שכן גם כהנים לא מיוחסים כשרים לעבודה מן התורה (ראה בארוכה מאמרו של הרב ישראל אריאל שליט"א: "האם נדרש כוהן מיוחס לחידוש העבודה במקדש?", מעלין בקודש, כו).

ד. לגבי מקום המזבח - ניתן, מעשית, לחפור בהר הבית ולחשוף את יסודותיו, וכך למצוא את מקומו המדויק של המזבח. היות שהחפירה נצרכת עבור עבודת המקדש, מותר לעשותה ואפילו על ידי טמאים.

יש לציין, שכבר לפני מאות שנים רבי יחיאל מפאריז מבעלי התוספות רצה לעלות לירושלים ולהקריב קרבנות. דבר זה מוכיח, שהוא סבר שיש פתרונות לכל הבעיות ההלכתיות הקשורות בחידוש העבודה (הדברים ידועים ומובאים בספר 'כפתור ופרח' פרק שישי).

bottom of page