שלום רב! יישר כח על השאלה המעניינת!

א. הראשונים נתנו הרבה טעמים למצוות הקרבנות. כאשר היסוד לפני הטעמים, זה הבסיס שהקרבנות נחשבים 'חוקים' ואנו מקיימים את החוק. שלב נוסף לאחר קבלת הדברים זהו הניסיון למצוא טעמים שונים למצוות ובכלל זה הקרבנות.

ב. פירוש הפסוק לא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים (ויקרא יז,ז) בפשטות פסוק זה נאמר באיסור שחוטי חוץ, ופשט הפסוק שהאיסור הוא סייג לעבודה זרה, דהיינו שכאשר אדם מתחיל להקים במה לעצמו זה עלול להגיע לע"ז. זה לא אומר שכל עבודת המקדש אינה אלא סייג מפני זה.

ג. הסמכות לבטל מצוות היא באופן אקראי – לשעתה, ומחשש לאיסור תורה בקום ועשה. באופנים אלה אפשר לבטל גם קרבנות, ראה יבמות צ ע"ב שיחד עם שופר ולולב מנו גם הזאה המבטלת קרבן פסח וכן כבשי עצרת, עי"ש.

ד. באשר לחזון הצמחונות, מלשונו שם משמע שמדובר במציאות שבה בעלי החיים יהיו בעלי תבונה. כלומר מציאות אחרת לגמרי, גם הרמח"ל כתב על מציאות שהעולם יחרב ויבנה מחדש. במקומות רבים כתב הרב, בתשובות בהלכה במשפט כהן ובמקורות מחשבתיים, על חידוש הקרבנות לע"ל.

לעיון נוסף - עיין בערך 'טעמי הקרבנות' בויקימקדש