בגמרא (יומא כד,ב) נחלקו האמוראים אלו בגדים לובשים הכהנים בשעת עריכת הפייס, לדעת ר' נחמן הם לובשים בגדי חול, ולדעת ר' ששת הם לובשים בגדי קודש. להלכה נפסק כדעת ר' ששת שבשעת הפייס הכהנים לובשים בגדי כהונה (ר"ח, רמב"ם, מאירי) וכך פשט המשניות בתמיד (מהר"י קורקוס; וע"ע שערי היכל ליומא מערכה מג).

והנהמבחינת ההלכה, הכהנים שלא זכו בפייס נשארים בתחומי המקדש ויכולים לאכול מבשר הקדשים, שכן הלכה היא, שאפי' כהן בעל מום שאינו עובד במקדש חולק בבשר הקרבנות יחד עם אחיו הכהנים (רמב"ם מעה"ק י,יז). כך גם מפורש ביוסף בן מתתיהו, שכהנים שלא יכלו לשרת היו באים לתחומי העזרה ומקבלים את חלקי הזבחים אך לבושיהם היו בגדי חול (מלחמות ה ה,ז).

יש להוסיף, שלדעת הרבה אחרונים, בקרבנות היחיד לא צריך פייס כלל (כך מוכח מרש"י יומא כו,ב), וסברא היא, דאם לא כן, כהנים שלא זכו בפייס לא יעשו עבודה לעולם?! והרי הדבר תלוי בבעל הקרבן שיכול לבחור לו כהן שלא זכה בפייס (ערוך השלחן העתיד תמידין ומוספין קט,יג).

באשר לפייס בתמיד של בין הערביים, מבואר בגמ' (יומא כו,ב) וכן בירושלמי (יומא ב,ב) שלא עשו פייס נוסף לתמיד של בין הערביים, חוץ מן הקטורת שהיו מפייסין שוב (רמב"ם תמידין ומוספין ד,ח), וכן בהעלאת שני גזרי עצים, שכהן נוסף מעלה גזר עץ בפנ"ע. הסיבה שלא עשו פייס נוסף לתמיד של בין הערביים, כנראה שלא רצו להטריח שוב את הכהנים או כדי שהכהן העובד ילך עם בגדי הכהונה כל היום כדי שימתין לתמיד של בין הערביים או שיש לזה אסמכתא מן הפסוק, עכ"פ ביום השבת שהמשמרות מתחלפות וודאי שעשו פייס נוסף לתמיד של בין הערביים (ערוך השלחן העתיד תמידין ומוספין קח,יז).