החגים במקדש

כיצד נצלה קורבן פסח בפועל?

שאלה:

במסכת שבת בפרק א נאמר שמשלשלין את הקרבן לתנור מפתח התנור מלמעלה. משמע שהשיפוד הוכנס לתנור במאונך. עפ"י מקורות אחרים, כולל האיורים שלכם, הקרבן ניצלה בתנור על שיפוד אופקי. כיצד ניצלה הקרבן בפועל?

תשובה:

המשנה בשבת (יט,ב) אכן אומרת "משלשלין את הפסח בתנור..." ומשמע שהשיפוד הוכנס במאונך לתוך התנור. אולם ראה ברטנורא שם שכותב: "התנורים שלהן פיהן למעלה ומורידין הצלי לתוכו, להכי תני משלשלין". כלומר לדעת הברטנורא, הסיבה ששלשלו את הפסח מלמעלה למטה נבעה מהמציאות שבה כך היו עשויים התנורים, ולא מטעם הלכתי.

במשנה בפסחים (עד,א) בה נדונה מצוות הצלייה, אין אזכור מפורש לאופן הצלייה, מלמעלה למטה או מן הצד. אמנם מתוספות שם (ד"ה כיצד צולין) משמע שהיו תולים את הפסח מלמעלה למטה, כדי שדם בית השחיטה יזוב כלפי מטה, אך הדבר לא נזכר מפורש ברמב"ם (הלכות קרבן פסח ח,י) או במקורות אחרים, ונראה שלכל הדעות, דין זה אינו מעכב. אם כן, לכתחילה ייתכן שיש עדיפות לצלות את הפסח כשהוא נוטה כלפי מטה, אבל אם הדבר קשה או מסובך, אפשר גם לצלותו באופן רגיל.

לגבי ציורי המכון. יש לדעת שהציורים של מכון המקדש לא נעשו על ידי תלמידי חכמים הבקיאים בהלכות העבודה, וייתכן שלעיתים יש בהם שגיאות מסוימות בפרטי ההלכה. אמנם הציירים קבלו הדרכה מרבני המכון, אך מטבע הדברים לא ניתן היה לחזות כל פרט אפשרי שיכולה ליפול בו טעות, ולכן השתרבבו שגיאות לציורים הללו. עיקר מטרתם של הציורים אינה ללמוד מהם פרטי הלכה, אלא להמחיש באופן כללי את המקדש והעבודה הנעשית בו.