שאלת לגבי "כלי אבן, שהכין מכון המקדש ללשכת האבן (פרהדרין) או לפרה אדומה... "

ייתכן ואתה מערב בין שני דברים.

המשנה בתחילת מסכת יומא (א,א) פותחת בדיני הפרשת הכהן הגדול שבעה ימים קודם יום הכיפורים מביתו ללשכת פלהדרין: "שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין, ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול ".

בדומה לכך, גם את הכהן השורף את הפרה היו מפרישים שבעה ימים קודם שריפת הפרה מביתו ללשכה מיוחדת בבית המקדש, הנקראת לשכת בית האבן (משנה פרה ג,א). הגמרא מסבירה זאת משום "שכל מעשיה [של הפרה] בכלי גללים בכלי אבנים ובכלי אדמה [שאינם מקבלים טומאה]. מאי טעמא? כיון דטבול יום כשר בפרה, דתנן מטמאים היו הכהן השורף את הפרה... להוציא מלבן של צדוקים... תקינו לה רבנן כלי גללים כלי אבנים וכלי אדמה דלא ליקבלו טומאה כי היכי דלא ליזלזלו בה".

אם כן, בשני המקרים הללו הפרישו את הכהנים מביתם שבעה ימים ללשכה במקדש. אך הכהן הגדול היה פורש ללשכתו - לשכת פלהדרין - כדי שלא יטמא בטומאה שתמנע ממנו לעבוד ביום הכיפורים, ובה גם היה מתייחד ולומד את הלכות עבודות יום הכיפורים, אך לא היה משתמש דווקא בכלי אבנים. ואילו הכהן השורף את הפרה פרש ללשכה הנקראת 'בית האבן', ובה היה שוהה ונזהר מטומאה, כהכנה לקראת שריפת הפרה. באשר אליו, קבעו חז"ל כי היה משתמש בכלי אבנים.

אלא שנחלקו ראשונים בדבר, ותמצית המחלוקת היא זו:

יש אומרים שהדבר נאמר רק בשבוע של השהייה בלשכת בית האבן (תוספות), יש שהרחיבו את הדין הזה גם בעשיית הפרה (רמב"ן), ויש שהרחיבו אותו אפילו בקידוש מי החטאת והחזקתם, במידת האפשר (רש"י).

בטעם התקנה מצאנו שתי אפשרויות לחומרה זו:

א. נועדה לאזן את מה שהקלה התורה, להכשיר טבול יום בהכנת הפרה (כך משמע מלשון הרמב"ם בהלכות פרה אדומה ב,א וכן מדברי רש"י ביומא ב,א ד"ה כי היכי).

ב. נקבעה על רקע המנהג שתקנו חכמים, לטמא בפועל את הכהן השורף, כדי להיאבק בצדוקים (רש"י זבחים קיג,א ד"ה מעלה ובעוד מקומות, וכן המאירי והריטב"א בסוכה כא,א).

לפי האפשרות השנייה, מסתבר שבבית המקדש השלישי לא יהיה צורך לטמא את הכהן השורף, וממילא גם לא יהיה צורך בחומרה זו (להרחבה, ראה שערי היכל יומא, מערכות ג-ד).

מכון המקדש אכן הכין כלים כאלו, כעת הינם להמחשה בלבד, ובעזהי"ת אם יקבעו כי יש בהם צורך - ישתמשו בהם או באחרים גדולים יותר כמידת הצורך.