בגדי כהונה

לבוש הלווים בבית המקדש

שאלה:

הקב"ה ציווה בתורה על בגדים מיוחדים שילבשו הכהנים בשעה שעובדים בבית המקדש. שאלתנו היא האם ישנו מקור או תקנה הנוגעת ללבוש הלווים בבית המקדש. האם היו לובשים בגדים רגילים, או שהיו להם בגדים מיוחדים לעבודה?

תשובה:

מן התורה, אין מקור מפורש המחייב את הלווים ללבוש בגדים מיוחדים בעת עבודתם במקדש. עם זאת, בספר דברי הימים (ב ה,יב) יש פסוק שממנו נראה, שהיו ללוים בגדים מיוחדים לשירות במקדש: "והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח". גם הרמב"ם מביא מקור מדברי הנביאים, המלמד שגם ללווים היה בגד שירות מיוחד, וזה לשון הרמב"ם בהלכות כלי המקדש (י,יג): "זה שאתה מוצא בדברי נביאים שהכהנים היו חוגרין אפוד בד... ואף הלוים היו חוגרין אותו שהרי שמואל הנביא לוי היה ונאמר בו נער חגור אפוד בד (שמואל א ב,יח)".

יתירה מכך כותב הרד"ק על פסוק זה בשמואל: "... ואפוד של פשתן היו חוגרים אותו העובדים את ה' והיו משתנים בו משאר בני אדם ואותו היו חוגרים בין כהן בין לוי בין ישראל כמו שכתוב בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נושא אפוד בד וכן בשמואל שהיה לוי חגור אפוד בד וכן דוד כשהיה בעבודת האל לפני הארון חגור אפוד בד כמו שכתוב ודוד חגור אפוד בד". ייתכן אם כן כי נעשה בגד מיוחד לעובדי ה', כהנים לווים ואף ישראל במקדש, משום כבוד המקום, ולהבדילם משאר באי המקדש.

השיקול העיקרי לטובת בגדים אלו הוא, שלא סביר שהלויים שבאים לעמוד ולשרת לפני ה', יבואו כל אחד בבגדים משלו, אחד עם מכנסים קצרים וחולצת טריקו, אחד עם ג'ינס ואחד עם חליפה ועניבה. הדבר אינו מכבד את בית המקדש ואת העבודה בו. לכן מתבקש לקבוע בגדים אחידים (מעין "מדים"), שיהיו שייכים לאוצר המקדש, ואותם ילבשו הלויים כשיבואו לשרת במקדש.

יוסף בן מתתיהו מתאר בספרו (קדמוניות, ספר עשרים ט,ו) כיצד באו הלווים למלך אגריפס וביקשו ממנו לאפשר להם ללבוש בגדי בד, כלומר, בגדי פשתן בדומה לכהנים. המלך כינס את הסנהדרין לדון בבקשתם וההחלטה שהתקבלה הייתה "שהם רשאים לפשוט את בגדם הקודם וללבוש את בגד הבד שהם רצו בו.

הרב ישראל אריאל כתב בשעתו מאמר גדול ומקיף על בגדי שרד לכהנים וללוים[1]. לגבי מהותם וצבעם של הבגדים הללו, כותב הרב אריאל במאמרו הנ"ל כך:

בעניין בגדי השרד לעובדי המקדש השונים, סתמה התורה במכוון, ולא תיארה לא את צורתם של הבגדים, לא את מניינם, לא את אורכם ורוחבם, ולא את צבעם, דבר המשתנה מדור לדור. בעניין זה קבעה התורה עיקרון אחד, שנושאי תפקידים במקדש ילבשו 'בגדי שרד', שהם בגדי כבוד. באשר לצורתם, נתנה התורה יד חופשית לחכמי הדור לקבוע את הצורה הראויה, זאת, בהתאם למנהגי הלבוש, הצביעה, וחומרי האריגה - כל תקופה כעניינה, ובלבד שיהיו בגדים מכובדים.

[1] אפשר למצוא אותו כאן:

http://www.elhamikdash.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=626877