נאמר בתורה בפרשת הכהנים (ויקרא כא, יז): 'איש מזרעך לדורותם...', ולמדו חכמים במסכת חולין (כד,א-ב), שמרגע שנעשה הכהן איש, שהביא שתי שערות - הרי הוא כשר לעבודה במקדש, ככל המצוות שבתורה.

אלא שהדבר נתון במחלוקת תנאים, כפי שמובא שם בגמרא:

"תנו רבנן: כהן משיביא שתי שערות עד שיזקין כשר לעבודה... מאימתי כשר לעבודה? משיביא שתי שערות; רבי אומר, אומר אני: עד שיהא בן עשרים... תנו רבנן: איש מזרעך לדורותם - מכאן אמר רבי אלעזר: קטן פסול לעבודה ואפי' תם, מאימתי כשר לעבודה? משיביא שתי שערות, אבל אחיו הכהנים אין מניחין אותו לעבוד עד שיהא בן כ'". וכדברי ר' אלעזר מובא גם בספרא (אמור סוף פרק ב). כלומר, לדעת חכמים, תחילת גיל העבודה, משנעשה איש, ולדעת רבי - מגיל 20 (ובגמרא שם נחלקו האם רבי סובר כר' אלעזר והפסול לפני גיל 20 הוא פסול דרבנן, או שחכמים כר' אלעזר וגיל עשרים הוא רק הנהגה לכתחילה, ומשמע שלדעת כולם מדאורייתא ודאי העבודה כשרה). הרדב"ז מסביר, שלא היו מניחים לעבוד עד גיל עשרים, משום חשיבות העבודה ושמא יפסל ולא ייתן דעתו על כך.

למעשה, הרמב"ם פוסק בפרק ה' מהלכות כלי המקדש (הלכה טו) כדעת ר' אלעזר בברייתא: "כשיגדל הכהן ויעשה איש הרי הוא כשר לעבודה, אבל אחיו הכהנים לא היו מניחין אותו לעבוד במקדש עד שיהיה בן עשרים שנה". ונחלקו אחרונים האם סבר כרבי שפסול מדרבנן או כרבנן שאין זו אלא הנהגה טובה. ומכל מקום לכל הדעות אין די כאן בגיל שלוש עשרה ('חזקה דרבא') אלא יש לוודא בגרות, כיון שהעבודה היא מדאורייתא (ספר בית אל על הרמב"ם).

אגב, גם לגבי הלווים, אמנם, מהכתובים נלמד כדבריך, שמתחילים בפועל לעבוד בגיל 30 אחרי חמש שנות לימוד. אך הרמב"ם (הלכות כלי המקדש ג,ז) גם בזה פוסק, שמשנעשה איש כשר לעבודה: "אין בן לוי נכנס לעזרה לעבודתו עד שילמדוהו חמש שנים תחלה, שנאמר זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה וכתוב אחד אומר מבן שלשים שנה, הא כיצד חמש ללמוד, ואינו נכנס לעבודה עד שיגדיל ויהיה איש שנאמר איש איש על עבודתו". וכתבו המפרשים (ר"י קורקוס; רדב"ז; כסף משנה בתירוץ שלישי), שמה שנאמר גיל שלושים, זהו בזמן המדבר שעבודה בכתף וצריך בה כוח, וגיל שלושים לכוח (אבות ה,כא), אבל בשאר הזמנים, שהעבודה בשיר ובהגפת שערים, לא הקפיד הכתוב אלא שיהיה איש, ובלבד שילמד חמש שנים קודם שיתחיל לעבוד.

ובוודאי שגם הכהנים צריכים לימוד חמש שנים, קודם תחילת עבודתם, וכמו שהגמרא בחולין (כד,א) אומרת, שהלכות עבודה 'תקיפין' כלומר קשים וצריכים הרבה לימוד (ראה גם חסדי דוד חולין א,יג).

לסיכום: כהן כשר לעבודה מגיל מצוות, אלא שצריך לוודא שאכן הוא גדול, כיון שהעבודה במקדש דאורייתא, ולא מספיק חזקה של גיל 13 ('חזקא דרבא'). ובפועל נהגו הכהנים שמתחילים מגיל 20, אם מפני הנהגה טובה ואם משום שהעבודה קודם לכן פסולה מדרבנן.

גם הלווים כשרים מגיל מצוות.

ושניהם - הכהנים והלווים - לא היו מתחילים לפני שלמדו לפחות חמש שנים קודם לכן.