1. בפשטות, אין מידות מדויקות למקום המערכה. מקום המערכה הכללי הוא כ"ד אמות על כ"ד אמות, כפי שנאמר במשנה במידות, אולם מקום זה כולל את המערכות הקטנות ואת התפוח שהיה באמצעו. אמנם בירושלמי שקלים (פ"ו ה"ד; וכן ברש"י זבחים סב,ב ד"ה אמה ארכו ואמה רחבו) נאמר, שמקום המערכה היה אמה על אמה, אך שם מדובר על מקום המערכה במשכן, שכן המזבח שהיה במשכן לא היה אלא חמש על חמש אמות, ולמקום המערכה נותר רק אמה על אמה. עם זאת, יש הסוברים שגם במקדש מקום המערכה היה אמה על אמה (מאירי שקלים ו,ג), אך קשה להבין כיצד די במערכה קטנה כל כך לקרבנות רבים של כל ישראל. ובתפארת ישראל (תמיד ב,ה אות לד) כתב שלא היה שיעור למערכה גדולה, אלא הכל לפי הקרבנות שהיו מביאים באותו היום. לגבי הגובה - לא ידוע לי מקור שמגדיר את הגובה של המערכה, אולם באופן טבעי הגובה תלוי באורך וברוחב (למשל מערכה של אמה על אמה אינה יכולה להיות בגובה שתי אמות, כי הקרשים יפלו) .

2. גם לשאלה זו אין לי מקור ברור, אך פשוט שאי אפשר לומר שהמערכה היתה צמודה לגמרי למקום הילוך הכהנים, משום שאם כן הכהנים לא היו יכולים ללכת שם. מה שכתבת שמשמע מהמשנה בתמיד (ב,ד) שמסדרים את המערכה מהקצה של כ"ד אמה של מקום המערכה, אינו מוכרח. נאמר שם רק שהמערכה היתה ממזרח לתפוח והתחילו לסדרה ממזרח למערב. לגבי הצד המערבי נאמר שראשי הגזרין היו נוגעים בתפוח, וזה כנראה כדי לרווח את המקום במזרח, ששם הכהנים היו הולכים (ראה תפארת ישראל שם, יכין אות כז).

3. הנפח של שתי מערכות אלו – לא נאמר, ונראה שאת המערכה שהינה לצורך גחלים לקטורת - יש לעשות בגודל כזה שיהיה ממנה את כמות הגחלים הדרושה – חמש סאים ביום חול ושמונה סאים בשבת (משנה תמיד ב,ה), כדי לברור מהם ארבעה קבים של גחלים לקטורת, ולרבי יוסי שישה קבים (משנה יומא ד,ד). נפח המערכה השלישית לקיום האש, ודאי מעיקר הדין די בכל שהוא, אך מסתבר שעשו מערכה זו קצת יותר גדולה, כדי שלא יהיה צריך בכל רגע להוסיף לה עצים.

המיקום של המערכה לקטורת מפורש במשנה תמיד (ב,ה) – ליד קרן מערבית דרומית, ארבע אמות לכיוון צפון. למערכה לקיום האש אין מקום מוגדר וניתן לעשותה בכל מקום שירצה במזבח (רמב"ם הל' תמידין ומוספין ב,ט).