1. באופן פשוט, צריך האדם לברך על כל מצוה בפני עצמה, לפני עשייתה (תוספתא ברכות ו,יד), ולכל מצווה ומצווה יש לייחד את ברכתה המיוחדת (סוכה מו,א), ולכן, כל מצוה במקדש - צריך לברך עליה בפני עצמה. נוסח הברכה, הוא, ככל הנראה, כמו שכתבת "אשר קידשנו בקדושתו של אהרן וציונו...." (משנה למלך על הלכות מעשה הקרבנות א,א על פי דברי הרמב"ם בהלכות ביכורים א,ב).

2. כאשר המצווה עצמה מתחלקת למעשים רבים, כמו בקרבן עולה שיש בו שחיטה, זריקה, הפשט, ניתוח, הקרבת החלב, שריפת הבשר, הקרבת נסכים ונתינת העור לכהן, וכן בכל מצווה כיוצא בזה, שמתחלקת למעשים רבים - בזה לכאורה יש מחלוקת ראשונים גדולה. בעל הלכות גדולות ובעקבותיו הרמב"ן אכן סברו שיש לברך על כל חלק וחלק מחלקי המצווה בפני עצמו. מאידך, פרשנים על ספר המצוות לרמב"ם סוברים שדעת הרמב"ם היא, שמברכים רק על המצווה הכללית, וכהן שמקריב את העולה, יברך בתחילה "אשר קידשנו... על הקרבת העולה", או "על הקטרת הקטורת" וכיוצא בזה, ובברכה זו פוטר את כל חלקי המצווה (המשנה למלך, הנזכר לעיל, סובר שייתכן שגם הרמב"ם מסכים לדעת בעל הלכות גדולות, אבל אין כאן המקום להאריך, ומכל מקום מקובל לומר שיש בדבר מחלוקת ראשונים).

ולענ"ד, יש להביא ראיה לדעת בעל לב שמח, שאין מברכים על כל עבודה ועבודה, מהתוספתא ברכות (פ"ה הלכה כג), ששם שנינו: "היה מקריב מנחות בירושלם אומר: ברוך שהגיענו לזמן הזה, כשהוא מקריבן אומר: ברוך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להקריב מנחות, כשהוא אוכלן אומר: המוציא לחם מן הארץ. היה מקריב זבחים בירושלם אומר: ברוך שהגיענו לזמן הזה, כשהוא מקריבן אומר: ברוך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להקריב זבחים, וכשהוא אוכלן אומר ברוך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לאכל זבחים". מכך שהתוספתא אינה מזכירה אלא ברכה כללית על ההקרבה (מלבד הברכה על האכילה, שהיא מצווה נפרדת, ומלבד ברכת שהחיינו שהיא ברכה מסוג אחר ואינה ברכת המצוות), משמע שאין מברכים על כל פעולה ופעולה.

3. על כל פנים, לדעת הסוברים שמברכים על קבלת הדם, מסתבר שהמקבל צריך להתחיל ברכתו סמוך מאד לקבלה, שהרי "כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן", ומאידך הוא צריך לברך רק כאשר המעשה עליו הוא מברך כבר מזומן לפניו (כפי שאין מברכים על מאכל עד שהוא יהיה בידי המברך), ולכן לא יתחיל לברך עד שיתחיל השוחט לשחוט. נמצא שהמקבל צריך לברך (לדעת הסוברים שמברך) מיד לאחר שהשוחט מתחיל לשחוט, ועד שיסיים את הברכה כבר יצא הדם ויקבלו. ואם יצא הדם עוד לפני שיסיים את הברכה, נראה שאין בכך כלום, ויקבל את הדם תוך כדי ברכתו.

4. לא מצאתי מי שהתייחס לדבר. אבל מסברה, נראה שמברכים על הדלקת הנרות, כמו כל מצוה, אלא שמסתבר שגם אם כהן מדליק, לא יוסיף את המילים 'אשר קידשנו בקדושתו של אהרן', אלא יברך בנוסח הרגיל. כך נראה מסברה, ולכשנזכה להדלקת הנרות, הפוסקים יצטרכו להכריע בדבר.