נאמר בתורה: "אם עולה קרבנו... וסמך ידו על ראש העולה ונרצה לו לכפר עליו" (ויקרא א,ג-ד). מוזכרת כאן כפרה על חטא, אבל לא נתפרש בכתוב מהו החטא שעליו באה העולה. אמרו חכמים, שהעולה באה לכפר על מצוות עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה (יומא לו,א), ובמקום אחר אמרו, שהעולה באה לכפר על הרהור הלב (ירושלמי יוצא פ"ח ה"ז על פי איוב א,ה), ואף נפסק להלכה שהמביא עולה סומך עליה ומתוודה על עוון עשה (רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות ג,יד).

אולם, אין תפקיד העולה כתפקיד קרבן חטאת. אלא עיקר מטרתה של העולה היא, כדברי רבא בגמרא, נתינת דורון למלך (זבחים ז,ב: "עולה דורון היא"). כלומר, לאחר שהאדם שב בלבו על חטאו ונתכפר לו, עדיין הוא צריך להחזיר לעצמו את החיבה והקשר עם בורא עולם, וכאן תפקידה של העולה, כדורון ,להקבלת פנים לפני הבורא.

מלשון התורה: "אדם כי יקריב מכם", ולא "נפש כי תחטא" וכו', ברור, שלמרות הכפרה בעולה - הרי זה קרבן נדבה, וגם אם אדם ביטל מצות עשה - אין הוא חייב להביא עולה. כך כותב רש"י (זבחים ו,א ד"ה כיון): "שהרי לא חייב הכתוב להביאו". וכן כותב הרמב"ן (ויקרא א,ד): "על עשה ועל לא תעשה הניתק לעשה המזידין... בזה יירצה בעולה הזו אם יביאנה בנדבת נפשו". גם הרמב"ם (הל' מעשה הקרבנות ג,יד) הדן בעניין הווידוי על העולה, אינו כותב בשום מקום שיש חובה להביאה. כמו כן די בעולה אחת לכמה עבירות (ראה רש"י זבחים ו, א ד"ה כיון: "שהרי לא חייב הכתוב להביאו שתחייב על כל עשה ועשה, אלא דורון בעלמא הוא").

למרות כל זאת, בזמן הבאת העולה, יש להתוודות על העשה שעבר עליו (יומא לו,א). וכן כתב הרמב"ם (הל' מעשה הקרבנות ג,יג-יד): "ועל העולה מתוודה עוון עשה ועוון לא תעשה שניתק לעשה. כיצד מתוודה? אומר: חטאתי עויתי פשעתי ועשיתי כך וכך וחזרתי בתשובה לפניך וזו כפרתי".

להרחבה: ראה שערי היכל יומא מערכה עז, ומסכת זבחים מערכה יא.