ראשית כל אעיר שתיאור הלוח שהבאת מן הגמרא בסוכה (כא,ב), הוא חומרה שהחמירו בשאיבת המים החיים מן המעיין, אך אין הוא בא לפתור את בעיית הכהנים הטמאים, אלא רק להחמיר ולהרחיק את הטהורים מכל טומאה שהיא.

לעצם שאלתך, נכון הוא שאחד הקשיים העיקריים בהכנת פרה אדומה בזמננו, הינו השגת כהן טהור, שכן כל העוסקים בפרה צריכים להיות טהורים. בזמן המקדש לא היתה בכך בעיה, משום שכששרפו פרה חדשה, נשאר עדיין מאפר הפרות הקודמות. אולם היום, שאין לנו אפר - יש צורך באנשים טהורים, שלא נטמאו למת מאז לידתם (אין בעיה באנשים שנטמאו בטומאות אחרות, משום שמטומאות אחרות אפשר להטהר במקווה). איך עושים זאת?

המשנה בפרה (ג,ב) אומרת: "חצרות היו בירושלים בנויות על גבי סלע ותחתיהם חלול, מפני קבר התהום. ומביאים נשים עוברות ויולדות שם, ומגדלות שם את בניהן". בתוספתא פרה (ג,ג) נאמר בעניין זה: "מעשים אלו עשו כשעלו מן הגולה (מגלות בבל), דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: אפרן ירדה עמהן לבבל ועלה. אמרו לו: והלא נטמא בארץ העמים? אמר להם: לא גזרו טומאה בארץ העמים אלא לאחר שעלו מן הגולה". כלומר: לדעת רבי יהודה הכינו פרה אדומה על ידי כהנים שגדלו בחצרות בנויות על גבי סלע, משום שכל העולים היו טמאי מתים. ואילו לפי רבי שמעון היה לעולי הגולה אפר פרה שנשאר בידם מימי בית ראשון. לפי זה, ניתן גם בזמננו לגדל כהנים, כדי שיהיו טהורים כשיגדלו, ויוכלו לשרוף פרה אדומה. צריך לקנות שטח גדול ככל האפשר, כדי שיהיה לילדים מקום לשחק ולרוץ, לבנות שם משטחים נרחבים עם חלל תחתיהם, ולגדל שם ילדים כהנים. יש להקים לילדים גן ובית ספר באותו מקום, כך שלא יצטרכו לצאת ממנו, ויישארו טהורים. הילדים אינם צריכים להיות מבודדים אלא הם יכולים לגור עם בני משפחותיהם, למרות שהם טמאי מתים, משום שרק מי שנטמא בעצמו ממת - צריך אפר פרה אדומה כדי להטהר. אבל הנטמא מטמא מת (היינו מי שנטמא מאדם שנטמא ממת) הוא רק 'ראשון לטומאה' והוא יכול להטהר במקווה (למעשה, כל ילד בשעת לידתו נטמא כראשון לטומאה, שהרי אמו טמאה טומאת יולדת, והיא מטמאת אותו; אך כאמור ניתן להטהר מטומאה זו במקווה). עם זאת, צריך להקפיד, שהילדים לא ייצאו מהשטח הבנוי על גבי סלע. את כל זה יש לעשות עוד לפני שתהיה פרה אדומה, משום שאם יעשו זאת רק לאחר שתהיה פרה - הילדים כבר לא יוכלו לשרוף אותה, שכן הילדים צריכים להיות בני שלש עשרה, והפרה לא יכולה לחכות שלש עשרה שנה - היא בוודאי תמות קודם, וגם אם לא תמות היא תיפסל במהלך השנים (לכתחילה צריך פרה בת שלוש או ארבע שנים. בדיעבד גם פרה "זקנה" כשרה, אבל "אין ממתינים לה, שמא תשחיר ותיפסל" – (רמב"ם הלכות פרה אדומה א,א).

בשולי הדברים אעיר, שבימים אלו נבחנים במכון פתרונות נוספים להכנת אפר פרה אדומה, אף בלי הפתרון שהוצע לעיל, אך הדברים עדיין מתבררים.