מבנה המקדש

צורת עמידת הכהנים על הדוכן וגובה הדוכן

שאלה:

במסכת מידות פ"ב מ"ו למדנו את שיטת ר' אליעזר בן יעקב (שנפסקה להלכה), שעזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל 2.5 אמות, מהן אמה וחצי - הדוכן שעליו הלויים אומרים שירה. מה שאני לא מבין הוא, שלפי זה יוצא שכאשר הלויים עומדים על הדוכן, זה צריך להיות עם הפנים לכיוון עזרת ישראל, ולא לכיוון המזבח, כי הדוכן הזה הוא בעצם מדרגות שעולות מעזרת ישראל לעזרת כהנים. האמנם כך הוא?

תשובה:

במשניות במידות (ב,ג-ו; ג,ו) מוזכרים שלושה גרמי מדרגות בין התחומים השונים בהר: א. בין הר הבית לעזרת נשים, ובו שתים עשרה מעלות. ב. בין עזרת נשים לעזרת ישראל, ובו חמש עשרה מעלות. ג. בין עזרת הכהנים לאולם, ובו שתים עשרה מעלות. המשנה (שם ב,ג; ג,ו) אומרת, שכל אחת מן המעלות הללו גבוהה חצי אמה, ונמצא שסך כל המעלות - ל"ט מעלות - מצטבר לתשע עשרה אמות ומחצה, בין מפלס הר הבית לבין פתח ההיכל.

גרם מדרגות רביעי, בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, שנוי במחלוקת. כך שנינו במידות (ב,ו): "וראשי פספסין [קורות או אבנים] מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים. ר' אליעזר בן יעקב אומר: מעלה היתה וגבוהה אמה, והדוכן נתון עליה ובה שלוש מעלות של חצי חצי אמה, נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה". לדעת תנא קמא, קרקע עזרת ישראל ועזרת כהנים שווה, ולכן יש צורך בסימון המעבר על ידי פספסין, ואילו לדעת ראב"י, קרקע עזרת כהנים גבוהה יותר.

הראשונים נחלקו בשאלה, בכמה גבהה עזרת כהנים מעזרת ישראל לדעת ראב"י:

א. במשנה הנ"ל מפורש, לכאורה, שלדעתו היתה מעלה אמה ומעליה עוד דוכן ובו שלוש מעלות של חצי אמה כל אחת, ובסך הכל הפרש הגובה הוא אמתיים וחצי. כך, אכן, מפרשים רוב הראשונים, ולשיטה זו, הפרש הגובה בין הר הבית לפתח ההיכל הוא עשרים ושתיים אמה.

לא נתברר לשיטה זו, לאיזה כיוון עמדו הלויים, האם פנו בעת השירה והנגינה למזבח ולהיכל במערב, או לעזרת ישראל שבמזרח. והדבר צריך עיון.

ב. ברם, רש"י (טז,א ד"ה רבי אליעזר היא) כותב: "דאית ליה מעלה יתירה, וגבה קרקע ההיכל מקרקע התחתון [של הר הבית] עשרים אמה וחצי" (וכך גם בריטב"א). כלומר, רש"י מוסיף על פי דעת ראב"י אמה בלבד, למעלה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, ואינו לוקח בחשבון התוספת את הדוכן עצמו, ותמהו עליו התוס' ישנים, שהרי מפורש במשנה, שעזרת כהנים גבוהה שתי אמות ומחצה! התוספות רי"ד מיישב, שלדעת רש"י, היו לדוכן שלוש מעלות מצד עזרת ישראל, וכך גם שלוש מעלות לירידה מצדו השני, לעזרת כהנים. התוס' רי"ד מוכיח כדעת רש"י מעניינו של הדוכן: הרי הדוכן מיועד לעמידת הלויים בעת השירה על הקרבן כשפניהם למזבח, והדבר מתבקש, שהם יעמדו במקום מוגבה יחסית לעזרת כהנים גם כן, ואם הוא איננו בולט בהשוואה לעזרת הכהנים, כדעת הראשונים הנ"ל, לשם מה הוא נעשה?! ראיה נוספת לשיטת רש"י כותב בעל 'עזרת כהנים' (במידות שם), מלשון המשנה: "הדוכן נתון עליה", שמשמעה, שהדוכן הונח באופן מלאכותי, ולא בהתאמה לבליטה הטבעית של ההר. אם כן לשיטה זו ברור שהלווים עומדים ופניהם לכיוון המזבח.

התוס' רי"ד מבאר לדעת רש"י, שמה ששנינו: "נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה" - הרי זה בתחילתה של עזרת הכהנים, אך לא בכל רוחבה עד האולם. ודעת התפארת ישראל (מידות שם), שבגרסת רש"י במשנה פיסקה זו חסרה.

ג. בסמ"ג (עשה קסג) ישנה דעה שלישית, וכך הוא כותב: "מעלה היתה ביניהם [בין עזרת ישראל לעזרת כהנים] גבוה אמה, והדוכן נתון עליה... וכן שלוש מעלות של חצי חצי אמה, נמצאת עזרת כהנים גבוה מעזרת ישראל אמה ומחצה... כשתצרף חשבון חצאי האמה (שאלה) [של] כל המעלות [של עזרת נשים וישראל והכהנים והאולם] תמצא, שקרקע גובה ההיכל מעל קרקע שער המזרח של הר הבית עשרים ואחת אמה". נראה שלדעתו, שלוש המעלות של הדוכן לא התחילו מעל המעלה אמה, אלא היו בנויות בצידה (כלומר, שהמעלה אמה היתה בסלע, ובנו בו ג' מעלות של הדוכן, ועיין 'חנוכת הבית' למידות, אות ס).

גם לפי הסבר זה לא ברור לאיזה כיון עמדו הלווים.

בדגם שנעשה ב'מכון המקדש' נבנה הדוכן על פי שיטת רש"י, שעל פיה הדוכן הוא מבנה של מדרגות בפני עצמו, המוצב על המדרגה המבדילה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, שעליו עמדו הכהנים כשפניהם אל המזבח.

להרחבה ראה ספר 'שערי היכל' על מסכת יומא מערכה כג.