1. המשנה בכלים (א, ו-ט) מונה עשר קדושות זו למעלה מזו. אחת מדרגות הקדושה היא עזרת כהנים, כך לשון המשנה: "עזרת הכהנים מקודשת ממנה [מעזרת ישראל] שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם, לסמיכה לשחיטה לתנופה". כלומר, באופן עקרוני רק הכהנים נכנסים מעזרת כהנים ואילך, מלבד לצורך קרבן. וכך נפסק ברמב"ם בפרק ז מהלכות בית הבחירה (הלכה יט).

אכילת קדשי קדשים מותרת בכל העזרה המקודשת. כלומר, משער ניקנור ולפנים, כולל עזרת ישראל (רמב"ם, הלכות מעשה הקרבנות י,ג).

2. המשנה במידות (ב,ו) מביאה מחלוקת תנאים, מה היה סימן ההיכר בין עזרת ישראל לעזרת כהנים: "ראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים. רבי אליעזר בן יעקב אומר: מעלה היתה וגבוהה אמה והדוכן נתון עליה ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה, נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה". לדעת ר' אליעזר בן יעקב, שכמותו נפסקה הלכה, ישנה מעלה ועליה הדוכן, והיא המבדילה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים.

הראשונים נחלקו, האם מעלה זו והדוכן היו חלק מעזרת כהנים או חלק מעזרת ישראל. מדברי הר"ש, הרא"ש ותפא"י (בפירושם על משנה זו במידות) משמע שמעלה זו היא כבר חלק מעזרת כהנים, וממילא גם הדוכן בעזרת כהנים. ואילו לדעת ר' עובדיה מברטנורא מעלה זו הייתה בחלקה של עזרת ישראל.