מבנה המקדש

שערי העזרה

שאלה:

כמה שערים היו לעזרה באופן כללי, ומה שמות השערים הצפוניים. מצאתי דעות חלוקות בנושא ובלבול, אשמח לתיאום בין המקורות השונים.

תשובה:

מספר שערי העזרה

במשנה יש שלוש דעות בדברי התנאים, באשר למספר השערים שהיו בעזרה:

א. מן המשנה הראשונה במסכת מידות משמע שהיו חמישה שערים בכל העזרה (רמב"ם; מאירי). מספר השערים שבכל רוח לא מפורש לפי דעה זו, אך מסתבר שהיו שני שערים בצפון, שניים בדרום ואחד במזרח.

ב. בהמשך הפרק אומרת המשנה, שהיו שבעה שערים בעזרה. בצד דרום היו שלושה שערים: שער הדלק, שער הבכורות, שער המים. במזרח – שער ניקנור. בצד צפון היו שלושה שערים: שער הניצוץ, שער הקרבן ושער בית המוקד (מידות א,ד-ה).

ג. במקורות אחרים מוזכרים שלושה עשר שערים לעזרה, ומתוכם ארבעה שערים בצד צפון: שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים ושער השיר (מידות ב,ו; שקלים ו,ג). בדרום: שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים. לפי שיטה זו מונים במזרח שלושה שערים: שער ניקנור ושני פשפשיו.

ד. מהגמרא במסכת תמיד (כז,א) משמע שיש גם דעה שהיו שמונה שערים בעזרה.

בגמרא במסכת תמיד (שם) משמע שלדעת אביי, אין סתירה בין מקור א' למקור ב' ושניהם מודים שהיו לעזרה שבעה שערים. אלא שבמקור א' מדובר על מקומות השמירה, ובשני שערים לא היו שומרים (כך גם כתבו כמה ראשונים). מאידך, לדעת רבא אכן יש מחלוקת תנאים בדבר (וכך גם כותב הרמב"ם בפירוש המשנה על מסכת מידות א,א).

הרמב"ם פוסק שהיו שבעה שערים בעזרה, כמו שמובא במקור ב (הלכות בית הבחירה ה,ד, וכן בציור שהובא בהלכותיו).

שמות השערים הצפוניים

התיאום בין שמות השערים הדרומיים הוא פשוט. לדעה שהיו ארבעה שערים בדרום, נוסף 'שער העליון' בקצה המערבי, וכל שאר השמות זהים.

אולם הניסיון לתאם בין שמות השערים הצפוניים במקורות השונים, הוא לא פשוט ונדון במפרשים.

כאמור, אם מתחילים מהמערב (כפי הסדר שבמשנה), משני המקורות שלפנינו יוצא כך:

מקור ב – שער הניצוץ >> שער הקרבן >> שער בית המוקד.

מקור ג – שער יכניה >> שער הקרבן >> שער הנשים >> שער השיר.

בעל תפארת ישראל (מידות ב,ו אות עז) סובר ששער יכניה הוא שער הניצוץ. שער הקרבן מקביל בשני המקורות, שער הנשים הוא שער קטן שלא נספר במניין השערים במקור ב, אם מפני שהוא קטן, ואם מפני שהתנא במקור ב' סובר שהיו רק שלושה שערים בצפון. ושער השיר הוא גם בית המוקד (ראה גם בציור של בעל תפארת ישראל המובא במשניות הישנות של ע"ג פירושים, וזהו גם הציור שהובא במשניות קהתי בהוצאות הישנות. מפירוש הרא"ש שם נראה שגם הוא סובר כך, אם כי לא לגמרי מפורש בדבריו).

הרמב"ם, כאמור, פוסק כמו מקור ב', ולכן מביא את שמות השערים כפי שהובאו במקור ב בלי שינוי.