שער הנשים מוזכר במשנה בין שערי העזרה הצפוניים (שקלים ו,ג; מידות ב,ו). תנאים נחלקו במסכת עירובין (צו,ב) ובמסכת ראש השנה (לג,א) האם נשים יכולות לסמוך על קרבנן או לא. לדעת ר' יוסי ור' שמעון סמיכה בנשים - רשות, ולדעת ר' מאיר ור' יהודה - אין נשים סומכות. על פי זה כתבו הפרשנים ששער הנשים שימש לכניסת נשים לצורך סמיכה על הקרבן או לצורך העמידה על הקרבן, שכן, מצווה על האדם לעמוד בעזרה בשעה שקרבנו קרב (רא"ש; תלמיד הרשב"ש; ר' עובדיה מברטנורא ועוד).

מאידך המשנה במסכת סוטה (א,ה) אומרת: "מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער נקנור ששם משקין את הסוטות ומטהרין את היולדות ומטהרין את המצורעים". על פי זה כתבו הפרשנים, ששער הנשים שימש את הנשים הטהורות שיכלו להיכנס לעזרה, כשהביאו נדרים או נדבות, נזירות או ביכורים, ואילו דרך עזרת הנשים באו לשער ניקנור אותן הנשים שלא יכלו לבוא לעזרה, כגון יולדת, זבה או מצורעת, והן עמדו על קרבנן בפתח העזרה שבשער ניקנור (תוספות יו"ט סוטה שם ותפארת ישראל שקלים שם).