א. אכן, שלמה המלך הוסיף עשר מנורות ועשרה מזבחות בהיכל, כמו כן הוא הוסיף גם עשרה כיורים. כל זה מפורש בספר דברי הימים: "ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאול... ויעש את מנרות הזהב עשר כמשפטם ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאול. ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול" (דברי הימים ב ד, ו-ח). וכן בספר מלכים נאמר ששלמה הוסיף מנורות (מלכים א ז,מט).

בגמרא במנחות (צח,ב) מבואר שעשרת השולחנות והמנורות שעשה שלמה, היו בנוסף לשולחן והמנורה שעשה משה, והיו מונחים חמישה חמישה מימין ומשמאל לשולחן ולמנורה של משה. כמו כן נחלקו תנאים (מנחות צט,א) האם הדליקו וערכו לחם הפנים רק בכלים שעשה משה או גם בכלים שעשה שלמה.

כמובן שאין לומר שהתורה ציוותה לעשות שולחן אחד ומנורה אחת, ושלמה מדעתו הוסיף שולחנות ומנורות, שאם כך, היה עובר על איסור בל תוסיף. אלא בוודאי שהקדוש ב"ה הודיע למשה, שכאשר יבנו את מקדש הקבע, יוסיפו שולחנות ומנורות. כך נאמר במדרש הגדול לפרשת תצוה: "משה עשה שולחן אחד, שלמה עשה עשר שולחנות... והלא כתוב בתורה לא תסף עליו ולא תגרע ממנו, אלא כך היתה בידם מסורת מפי משה, שכשיבנו בית אבנים יהו בו עשר שולחנות עשר מנורות עשרה כיורים, וכן הוא אומר הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל (דה"ב כח,יט)". וכעין זה גם פירש רבנו בחיי (שמות כה,י): "הקדוש ברוך הוא מודיע למשה בהר כי כשיבנו בית המקדש יעשו עשרה, והיו הדברים קבלה בידם עד שהגיע בנין בית המקדש ועשה שלמה כאשר הייתה קבלה בידם".

רמז לדבר זה כתבו הראשונים, פרשני התורה, ע"פ הכתוב (שמות כה,לא) "ועשית מנרת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה". יש ספרים שבהם כתוב תיעשה ביו"ד מלא (ראי מנחת ש"י במקום) ועל פי זה כתבו פרשני התורה "והקדמונים דרשו, כי תוספת היו"ד רמז לעשרה מנורות שיעשה שלמה" (אבן עזרא שם, וכן פירשו בעלי התוספות ועוד. ראה גם בפירוש המיוחס לרש"י לדה"ב ד,ז שהביא רמז אחר).

כמה טעמים נאמרו לכך שבבית המקדש יש להוסיף במספר המנורות והשולחנות. ראה לדוגמא בילקוט שמעוני (מלכים א רמז קפה) שמאריך בדבר, אבל תמצית דבריו, שבמדבר מכיון שהנהגת עם ישראל הייתה בדרך נס, לא היה צורך ביותר משולחן אחד ומנורה אחת וכיור אחד, אך כשעם ישראל בארץ וההנהגה היא על פי הטבע, יש צורך לשפע גדול יותר, הן במובן הכלכלי (תבואה ומים כנגד השולחן והכיור) והן במובן התורני (שיהיו עוד 70 נרות כנגד 70 אומות העולם), ואלו רמוזים בריבוי המנורות והשולחנות.

המשך חכמה מבאר, שהיה צורך להוסיף מנורות ושולחנות, מפני שמקדש הקבע בירושלים היה גדול ורחב יותר מהמשכן ולכן היה צורך להרבות בכלים ולהרבות באור. המשך חכמה אף מדקדק שנפח המקדש היה פי 12 מנפח המשכן (המשכן היה 30X10X10=3,000, ואילו המקדש היה 30X20X60=36,000), וכדי להוסיף מספר זוגי, הוסיפו עוד 10 כלים, ולא 11.

ב. למעשה, גם בבית שני לא ברור שלא הוסיפו כלים בהיכל. אמנם נכון שהמשמעות הפשוטה של המשנה בשקלים (ו,ד), המפרטת את מספר השולחנות במקדש היא, שהיה רק שולחן אחד בהיכל, וממילא מן הסתם גם מנורה הייתה רק אחת, וכך כותב במפורש הריבב"ן בפירושו לשקלים (שם), שבבית שני לא היו שולחנות נוספים. וכן הרמב"ם לא מביא להלכה בהלכות בית הבחירה (א,ו) שהיו יותר מכלי אחד: "ועושין במקדש כלים: מזבח לעולה... וכבש... וכיור וכנו... ומזבח לקטורת ומנורה ושולחן ושלשתן בתוך הקדש לפני קדש הקדשים". אולם מפשטות הגמרא ביומא (נא,ב) ניתן להבין, שגם בבית שני היו שולחנות ומנורות רבים. כך כתב המפרש על מסכת תמיד (לא,ב), וכך גם הבין תוספות רי"ד (יומא שם). מכל מקום, הדעה הרווחת היא שלא היו בבית שני אלא שולחן אחד ומנורה אחת, וגם בעדויות חיצוניות על ימי בית שני, כגון ספר חשמונאים וספרי יוסף בן מתתיהו, אין אזכור של שולחנות אלה. המשך חכמה הנ"ל מבאר את ההבדל "וזה [ריבוי הכלים], רק במקדש שלמה שהיה גילוי שכינה, אבל במקדש שני שאינו רק חוק, סגי באחת". כלומר בבית שני, שגילוי השכינה היה מועט, לא הוסיפו מדעתם כלים על המפורש בתורה, ואין הדבר תלוי במצב כלכלי אלא במצב רוחני.

ג. על פי האמור לעיל, נראה, שבתחילה, כאשר יזכה אותנו ה' לבנות במהרה את הבית השלישי, אנו נבנה אותו כפי המפורש ברמב"ם - מנורה אחת ושולחן אחד וכיור אחד. אך בוודאי הבית השלישי בשיא תפארתו יהיה לפחות כמו הבית הראשון, עם גילוי שכינה מיוחד, ואם כן גם בו יהיה מקום לריבוי בכלים. אולם מדעתנו, בתחילה לא נבנה כך, אלא אם נזכה לנביא או לגלויי רוח הקודש, שעל פיו יתבאר לנו שזכינו למעלה זו. אך אלו מסוג הדברים שלא נדע איך שיהיו עד שיהיו.

לסיכום: בתורה הציווי הוא על הכנת מנורה אחת, שולחן אחד וכיור אחד, אך מסורת הייתה בידם, שכאשר ייבנו את הבית הראשון יוסיפו מנורות ושולחנות, ועל פי זה עשה שלמה בבית ראשון עשר מנורות, עשרה שולחנות ועשרה כיורים, זאת מפני גילוי השכינה וגודלו של הבית, ואין בדבר בל תוסיף, שכך הייתה מסורת בידם לקיום המצווה. בבית שני נחלקו ראשונים, אם גם בו היו עשרה כלים, אך הדעה הרווחת שהיה רק כלי אחד, זאת מפני שגילוי השכינה לא היה גדול כמו בבית ראשון. על פי האמור, בבית שלישי בשיא תפארתו יהיו כלים מרובים, אך המצווה עלינו, במצב הקיים כיום, היא לבנות את הבית על פי תבנית בית שני, וכמפורש ברמב"ם: מנורה, כיור ושולחן יחידים.