מקדשו"ת - שאלות ותשובות על המקדש

במהלך לימוד מסכת תמיד ומידות, נתקלתי בכמה משניות המתארות את בית המוקד, ובמהלך הלימוד עלו כמה אי הבנות. אם בית המוקד היה חציו בקודש, איך ישנו בכולו? אם לא ישנו בכולו, למה כולו היה מוקף רובדין ולא חציו? אם כולו היה חול ורק הלשכות קודש (רמב"ם), אז לשם מה צריך ראשי פספסין? פתחתי מספר רב של ראשונים ולא מצאתי תשובה שמסתדרת עם כל השאלות. אשמח אם הרב יוכל להאיר לי על מקום השינה, החלוקה בין הקודש לחול, ותפקוד ראשי הפספסין.

שלום הרב! כאשר אני טובל במקום מגורי ע"מ לעלות להר הבית, מותר לי לשבת באוטובוס מביתי לירושלים? באילו דרכים עלולים להטמא כך שצריך להטהר שוב?

בהקשר הסוגיה בבבא בתרא (ג,ב) על סתירת בית כנסת עלתה שאלה מהו גדר ה'תיוהא' שמתיר סתירה ושיפוץ של בית המקדש? האם אומנים ישראלים שאינם כהנים רשאים לעשות זאת? האם נכרי רשאי?

איך היו נראים הספלים לניסוך המים והיין, והאם הם היו מחוברים למזבח?

ברמב"ם הלכות בית הבחירה סוף פרק ד', כתוב "ופעם אחת בשנה מפסח לפסח מלבנין (=מסיידים) את ההיכל" יש לי כמה שאלות: א. מה הקשר לנושא? לכאורה, היה צריך להיות בפרק ב בענייני המזבח - ששם כתוב על ליבון המזבח. ב. האם היו מלבנים את ההיכל? הרי מפשוטו, מדובר על בית שני, והוא היה מצופה אבנים צבעוניות, ולא סיד! ואם תאמר, שמדובר על בית ראשון, הרי כל הלכות בית הבחירה הן על בית שני, וכשמדובר על בית ראשון - כתוב שמדובר עליו! אז מדוע הרמב"ם מזכיר זאת בצורה שנראה שמדובר על בית שני? או שאכן סיידו את ההיכל גם בבית שני, למרות האבנים הצבעוניות?

ברמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ד' הלכה י"ג כתוב שההבדל בין גג קודש הקדשים לגג ההיכל בעליית המקדש היה ראשי פספסין. וראיתי שהיו במקדש 13 פרוכות, 2 מתוכן בעליה להפריד בין קודש הקדשים להיכל. מה היה שם בפועל? מדוע היו צריכים שני סימני היכר? ומדוע הרמב"ם אינו מציין את הפרוכות?

שלום רב, מאיפה לאיפה עברה אמת המים שבעזרה? חיפשתי ולא מצאתי איור של המכון, המתאר את תוואי האמה הזו.

האם אשה יכולה לטבול בבוקר לצורך עליה להר הבית בצהרי אותו היום?

במסכת מידות פ"ב מ"ו למדנו את שיטת ר' אליעזר בן יעקב (שנפסקה להלכה), שעזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל 2.5 אמות, מהן אמה וחצי - הדוכן שעליו הלויים אומרים שירה. מה שאני לא מבין הוא, שלפי זה יוצא שכאשר הלויים עומדים על הדוכן, זה צריך להיות עם הפנים לכיוון עזרת ישראל, ולא לכיוון המזבח, כי הדוכן הזה הוא בעצם מדרגות שעולות מעזרת ישראל לעזרת כהנים. האמנם כך הוא?

האם והיכן התפנו מאות אלפי איש, שלפעמים שהו במקום שעות רבות, למשל שמחת בית השואבה, מעמד הקהל ועוד? לא סביר שהיו צריכים לצאת ממתחם הר הבית הגדול ,דבר שמצריך זמן - ובוודאי בזמני דוחק וצפיפות? מה עשה הכוהן כשהייתה לו עבודה רבה ביום כיפור? מדוע יש התייחסות למקווה ולטבילות במקדש, ואין התייחסות לבית כיסא?

א. מה מיוחד בעזרת כוהנים משאר העזרה? האם אכילת קדשי קדשים מותרת רק שם? ב. מהי קדושת הדוכן? כעזרת כוהנים או כעזרת ישראל?

האם למזבח העולה שהיה במשכן היה גג נחושת, או שהיה מלא בחול וגגו היה המשטח הנוצר ממילוי האדמה?