מקדשו"ת - שאלות ותשובות על המקדש

שמעתי שיש כלי אבן, שהכין מכון המקדש ללשכת האבן (פרהדרין) ולפרה אדומה. למה הם משמשים? והאם צריך גם כיום להשתמש בהם לצורך הכנת הפרה האדומה?

הרדב"ז על הלכות בית הבחירה (ו,א) כותב שמכיון שאנו רואים שהר הזיתים גבוה יותר מהר הבית, א"כ היה אפשר לעשות את הפרה אדומה, בלי כל בעיה, במרומי הר הזיתים, והוא מתרץ שהיו עושים אותה במקום יותר נמוך, ואמנם הא גופא קשיא, למה לא עשו במקום גבוה יותר וכי לא עדיף לעשות כך, בשביל שיוכלו לעשות חומות גבוהות לבית המקדש? עוד כתב הרדב"ז תירוץ נוסף, שהר הבית כיום הוא נמוך ממה שהיה, ולכאורה זה תמוה, כי לפי מה שהבנתי, הרי, אדרבה, רוב הגובה של החומות של הר הבית נמצא קבור באדמה, כמו שרואים במנהרות הכותל וא"כ, אדרבה, הר הבית היום גבוה יותר.

כמה מחברי הסנהדרין חייבים לדעת את כל השפות?

אני מבקש להבין מדוע יצרתם את המנורה עם קנים עגולים במקום קנים ישרים, כפי שפסק הרמב"ם?

אני משתדל להבין את המיקום המדויק של הטבעות בכלים השונים שנבנו למקדש במדבר, לפי הכתוב בספר שמות: עבור הארון, עבור השלחן, עבור מזבח העץ ועבור מזבח הזהב.

שלמה המלך הוסיף עשר מנורות ועשרה מזבחות בהיכל. א. מדוע הוא הוסיף? האין בזה איסור בל תוסיף? ב. מדוע לא עשו כך בבית שני? ג. מה הדין בבית שלישי?

שאלה: היום כולנו טמאי מתים. כיצד נטהר כאשר תמצא פרה אדומה. הרי רק טהורים יכולים לעסוק בהכנתה. גם מה שכתוב בגמרא שפרחי כהונה מושיבים אותם על גבי לוח שעל גבי שור בשאיבת המים - לכאורה לא מספיק.

הייתי רוצה התייחסות הלכתית בנוגע לפרה אדומה והמדע. המדע בימינו מתפתח מאד ומאפשר הנדסה גנטית של צמחים, בע"ח וגם באדם. בהנדסה גנטית ניתן לבחור תכונה רצויה לחיה, אחרי שמבודדים את תכונותיה, ומבינים איזה גן גורם לתכונה. אם המדענים ישקיעו מאמצים בפיצוח המבנה הגנטי של פרה, לא ירחק היום, שיוכלו באמצעות הנדסה גנטית ליצור פרה אדומה. השאלה שלי האם ניתן להשתמש בפרה זו כדי לכפר על עם ישראל? אם לא, איזה בעיות הלכתיות מונעות מלהשתמש בה?

למדנו לפני כמה דפים בגמרא ביומא, כי המנורה שתרמה הלני המלכה למקדש נצנצה בזמן הנץ החמה וכך ידעו שהגיע זמן תפילת שחרית. בדקתי וגיליתי שיש הפרש טופוגרפי בין הר הזיתים הנמצא מזרחית להר הבית ובין הר הבית. הפרש הגבהים הינו 72 מטר. בהנחה שהמנורה הוצבה בסמוך לגג דהינו כ- 50 מטר (100 אמות גובה הבית), עדיין יש הפרש של כ- 12 מטר. המשמעות היא שקרני השמש הראשונות שנצנצו במנורה, היו זמן מה לאחר שעברו את הר הזיתים (מהלך של 12 מטר). יוצא מכך שהתפללו זמן מה לאחר הנץ. אשמח לקבל הסבר לסוגיה זו.

שלום, לפי המידות של מנורת הזהב בבית המקדש, ולפי המשקל הסגולי של הזהב, יוצא שמנורה הייתה צריכה לשקול הרבה יותר מכיכר זהב. האם יתכן שמנורת הזהב הייתה חלולה מבפנים? הסיבה השנייה שאני חושב כך היא שזהב טהור הוא חומר מאוד רך ואני לא בטוח אם הוא היה יכול להחזיק את עצמו. הקנה החיצוני מפעיל את המומנט הכי גדול. לכן אני חושב שהיא הייתה לא רק חלולה, היא הייתה חלולה עם עובי דופן משתנה, דק למעלה ויותר עבה למטה ובמקומות החיבורים של הקנים. בנוסף, על פי הפרסום, מנורת הזהב המפוארת שהכנתם, עשויה מ-45 קילוגרם של זהב 24 קארט ומשקלה חצי טון. אם היא עשויה מ 45 ק"ג, כיצד שוקלת 1/2 טון? האם מדובר במתכת אחרת מצופה 45 ק"ג זהב? האם כך היה גם במקדש? כיצד הכנתם את המנורה בפועל?

א. לצורך אילו דברים היה צורך להשתמש בשמיר? ב. מתי חובה להשתמש בשמיר ומתי לא? ג. האם יש הבדל בין בית ראשון לשני?

בכל הכלים היו בדים, אולם רק בארון נאמר "בטבעות....יהיו הבדים לא יסורו ממנו". בשיעור למבוגרים שאעביר על הנושא חשבתי להציע, שאם נוגעים בטעות בארון - מתים (ראה סיפור עוזא), ואילו אם נוגעים באחד הכלים האחרים לא מתים. כך משתמע מהרמב"ם (כלי המקדש ב') המזכיר רק חובת נשיאת הארון בבדים. היש מקור מפורש התומך בהסבר הנ"ל?