מקדשו"ת - שאלות ותשובות על המקדש

1. מה הן המידות המדויקות של המערכה הגדולה (אורך, רוחב, גובה)? 2. מהו המיקום המדויק של המערכה על המזבח ובעיקר - מה המרחק מהעצים ועד "מקום הילוך רגלי הכהנים"? (מתחילים לסדר את המערכה מכיוון המזרח... משמע מהקצה של 24 על 24 אמה של שטח המערכה, ז''א סמוך למקום המעבר הרגלי ההיקפי של הכהנים) 3. כמו כן, מהם המיקום והנפח של 2 המערכות הנוספות (הקטורת והתמיד)?

האם הכהן שזכה בפייס בשחיטת התמיד, ממשיך להיות השוחט של קרבנות ציבור ויחיד של אותו היום? במידה שהייתה חלוקה נוספת בין שאר הכהנים, איך היו מתחלקים בעבודות, ע''י הממונה? או פייס נוסף? כמו כן אותה שאלה לגבי שאר המצוות: קבלה, הולכה, זריקת הדם של מוספים שבת וראש חודש וכו' - הכל נעשה על ידי אותו הכהן שיצא בפייס של תמיד השחר?

האם קרבן עולה בא לכפר על חטא, והאם יש חיוב להביאו?

האם זה נכון שבעלי מומים לא היו יכולים להיכנס לבית המקדש? מה הסיבה?

כתוב (ויקרא ו ב) שכל הלילה מקריבים. כמה כהנים עבדו בלילה? אם כהן אחד - האם הוא היה מחוייב להישאר בבית המקדש עד סיום העבודה? ובכלל, מהי העבודה במקדש בלילה?

האם לכהן הגדול מותר לפרוש מתפקידו מסיבה כלשהיא, או שהוא חייב לכהן בתפקידו עד יום מותו?

כהן שזורק את הדם בארבע פינות המזבח, הולך על הסובב, דרך ימין, ומסיים את הזריקה בפינה מזרחית דרומית על הסובב. את שיירי הדם הוא שופך על היסוד מהסובב, מלמעלה, או אחרי שהוא ירד ממנו למטה?

האם יש הבדלים בין הקרבנות השונים, באופן בו מתבצעת שחיטה וקבלת הדם, מבחינת המיקום וכיוון הבהמה? האם התיאור המובא בקרבן התמיד, שהקרבן עומד בין צפון לדרום וראש הבהמה מופנה כלפי מערב, הוא גם בשחיטת קרבנות אחרים? למה העבודות הללו לא נעשות כשהכהן בעמידה אלא יושב על ברכיו? איך הכהן הגדול, ביום הכיפורים, מצליח לעשות את שתי העבודות האלו, שחיטה וקבלה, בבת אחת?

על מה מקריבים קרבן תודה, והאם זהו קרבן שבא מתוך נדבה או שיש חיוב להקריבו?

האם יש מקור לכך שהבכורות יחזרו לעבוד בבית המקדש לעתיד לבוא?

דברי הגמרא בתענית - שאסור לכהנים לשתות יין, שמא ייבנה בית המקדש ולא יהיו ראויים לעבודה. האם דין זה חל גם על לווים? ואיך לומדים זאת?

האם יש תיעוד במקורותינו על כוהן גדול רשע שמת בתוך קדש הקדשים, או שרק לא סיים את שנתו ע"י תאונות או מיתות משונות למיניהן? אני לא ראיתי מאמר חז"ל בעניין, אך מצד שני - הפעמונים שהיו ברגלי הכהן הגדול נועדו, לכאורה, לוודא שהוא עדיין חי בתוך קדש הקדשים.