מקדשו"ת - שאלות ותשובות על המקדש

האם הכהנים שלא זכו בפיס היומי נשלחו הביתה במפח נפש? לא היו עושים פיס נוסף לתמיד של בין הערביים שבו הם יכולים לזכות? הם לא יכלו לקחת חלק בקרבנות שהביאו במהלך היום?

האם אפשרי לבנות את בית המקדש באותו מקום אבל על עמודים?

כידוע בבית המקדש השני בצד צפון היה את בית המוקד. כאשר הוא מחולק לצד המקודש ולצד החול. בצד המקודש היה את לשכת בית הטלאים, ממנה היו מביאים בכל יום כבש אחד לקרבן התמיד. שאלה היא, כיצד לשכת הטלאים, מקום שהכבשים מטילים גללים, תהיה דווקא בחלק המקודש?

מה היה תפקיד שני הקתילוקים במקדש?

כאשר יבנה המקדש, מה מותר לעשות עם המנורה מבחינת איסור מעילה? האם מותר לצלם את המנורה שבמקדש, לתלות את התמונה בבית? האם יהיה מותר לי לעמוד ליד המנורה, ושצלם יצלם את זה למזכרת עבורי?

שמעתי שלעניין "מים חיים", כגון, למי חטאת ולטבילת מצורע, צריך שיהיה מעיין נביעה ממי תהום ולא מעיין קרסטי [=מעיין שיכבה, חלחול מי גשמים]. האם זה נכון? האם יש מקור לכאן או לכאן?

איך ידעו הכהנים את הזמנים במקדש? כגון הנחת חלות התודה על גג האיצטבא? האם לכהנים יש משהו שלא היה בידי העם?

כידוע במסכת שבת לה' עמ' ב', מתואר שם כי בכל יום שישי לקראת שבת היו תוקעים שש תקיעות: להבטיל את העם ממלאכה בשדות, לנעול את החנויות וכו'. האם גם בערב יום טוב היו תוקעים שש תקיעות עד לכניסת המועד?

כתוב במקורותינו שעמוד הקטורת היה מיתמר ועולה כמקל, מעולם לא נצחה הרוח את עמוד הקטורת וכו'. והרי, מזבח הזהב היה בתוך ההיכל, ולא היה פתח בתקרת ההיכל (למיטב ידיעתי), מהיכן היה יוצא עמוד הקטורת החוצה ?

יש לי שאלות על המשנה האחרונה במסכת שקלים האומרת: "המקדיש שקלים וביכורים הרי זה קודש, ר"ש אומר האומר ביכורים קודש אינן קודש". 1. איך נפסקה ההלכה: מי שהקדיש ביכורים ושקלים בזמן שאין בית המקדש, האם הם נתפשים בקדושה או לא? 2. האם יש היבט אמוני בשאלה הזאת : אם יהודי מצפה שנתחיל לבנות את בית המקדש, אז למה שלא יפריש ביכורים, אולי נספיק לבנות לפני שהם ירקבו? (לכתחילה לא עושים את זה מחשש מעילה, אבל השאלה על העיקרון).

האם ניתן להתקין מצלמות בתוך שטח המקדש ולשדר למסכים מחוץ למקדש וכן לחו"ל (כמו המצלמות שיש בכתל)?

מדוע הוצרכו לשאוב מים ממעיין השילוח לצורך מי חטאת, ולא שאבו מאמת המים העוברת בעזרה.